אידאולוגית העסקנות והפנקסנות

שליחי ציבור שקיבלו את המנדט מהציבור, מוכרחים למלא את חובתם ולשרת את כלל תושבי העיר ולא לשרת רק את אלו שתמכו בהם פוליטית.

אריק בלומברג , ט' בטבת תשע"ט

התקרית המכוערת שפורסמה לאחרונה בתקשורת שבה סגן ראש עיריית אשדוד דיבר לכאורה בגסות רוח בשיחת טלפון שקיים עם מייקל לב המייצג ארגון סיוע לניצולי שואה ואזרחים ותיקים, רק בשל העובדה שהאחרון לא תמך בראש העיר בבחירות, הינה בבחינת חציית קו אדום בכל הנוגע להתנהלותם של אנשי ציבור.

התנהגות זו משקפת לצערנו דפוס התנהלות שקיים ברשויות מקומיות שונות בישראל, כשעם תום תקופת הבחירות אנו עדים לתופעה שבה נציגי ציבור יוצאים למסע ציד וסגירת חשבונות פוליטיים עם אלו שנמנו עם המחנות הנגדיים בתקופת הבחירות.

בניגוד לשדה הפוליטי הארצי שמושתת, לפחות בהגדרתו, על רעיונות אידאולוגיים, הרי שבשדה המוניציפלי עסקנות ופנקסנות מהווים לא פעם את האידאולוגיה השלטת הנשענת בעיקר על מחנאות, שררה ואתננים סקטוריאליים.

כיום אף אחד אינו מרים גבה לנוכח שותפויות פוליטיות של קהילות להט"ב לצד חרדים בשדה הפוליטי המוניציפלי, או לנוכח העובדה שפלגים חרדים קיצוניים בוחרים להכתיר ראשי ערים חילוניים על חשבונם של מועמדים דתיים.

בהתחשב בעובדה שמפלגות ברשויות המקומיות במרבית המקרים אינן נצבעות בקווים אידאולוגיים, כאשר ההתנהלות נשענת לא פעם על שיקולים פוליטיים ואינטרסים אישיים, הרי שאין זה מפתיע שהפוליטיקה המקומית משמשת לעיתים כחממה לסחטנות פוליטית קשה, כשבתווך מצויים ראשי הערים שמתקשים מאוד להעביר החלטות על פי אמות מידה מקצועיות שהולמות את האינטרס הציבורי.

כל עוד שיטת הבחירות לא תשתנה, הרי שאלו הם כללי הריאל פוליטיק, כשלמעט חריגים פליליים, הציבור הוא שיקבע אם התנהלותם הפוליטית של שליחי הציבור אינה חורגת מגבולות הסביר בכל הנוגע לטוהר המידות.

עם זאת, על שליחי הציבור לזכור כי לאחר שקיבלו את המנדט מהציבור, עליהם למלא את חובתם הציבורית והחוקית ולשרת את כלל תושבי העיר ולא לשרת רק את אלו שתמכו בהם פוליטית.

כחברה אסור לנו בשום אופן להשלים עם מצב שבו פוליטיקאים שזכו באמון הציבור נוהגים בעירם כרכושם הפרטי, ובאים בסגירת חשבונות עם תושבים בשל העובדה שבחרו להצביע על פי צו מצפונם לפוליטיקאי כזה או אחר.

מצב שבו תושבים נרמסים וזוכים לטריקת דלת מצד שליח ציבור היא תופעה בזויה שיש להוקיע בכל דרך, ואיש ציבור שמתנהל בצורה הזו איבד את הלגיטימיות הציבורית להמשיך בתפקידו. העובדה שחלקנו הפכו לקהי חושים לנוכח התנהלות נקמנית ומשולחת רסן של שליחי ציבור כנגד אזרחים שחטאם במימוש זכותם להצביע על פי תפישת עולמם, חייבת להדליק לנו נורת אזהרה בוהקת כחברה שמתיימרת לשמש כאור לגויים.

העובדה שכתושבים שומרי חוק ומיסים אנו מקבלים בשיוויון נפש וגזרת גורל, מצבים בהם פוליטיקאים שמחזיקים בתיקים עירוניים בתחומי החינוך, התרבות או הבנייה מפנים תקציבים לסקטורים מסוימים על חשבוננו או לטובתנו על חשבון שאר הציבור היא בבחינת תמרור אזהרה ציבורי.

העובדה שהפכנו לאורך השנים לקהי חושים לנוכח מצבים אבסורדיים בהם אנשים חסרי הכשרה מקצועית מאיישים משרות מפתח מקצועיות בדרגי הפקידות הגבוהים בשל קרבתם לעטין הפוליטי הנכון- וזאת על חשבון השירות המיטבי שאותו אנו וילדינו זכאים לקבל כתושבים שומרי חוק ומשלמים מסים - מהווה עבורנו כחברה תעודת עניות בציון נכשל.