המירוץ אל הגמר הגדול

אל"מ במיל' טל בראון , י"ט בטבת תשע"ט

אורח
אורח
ערוץ 7

ההכנות לגמר הגדול החלו, "תכנית הריאליטי" של ישראל יצאה לדרך והמועמדים מתרגשים ומתכוננים לקראת סבב הופעותיהם בפני העם (חבר השופטים) והתקשורת בארץ ובעולם.

תקשורת שתלווה אותם צמוד עד ל"חניקתם", המאסתם ופרישתם, או עד למופע "הגמר הגדול" שיחול בתשיעי באפריל, הקודם מבין השניים.

הבחירות כתכנית ראליטי

נראה כי תכנית הבחירות הקרובה הינה שילוב אולטימטיבי של כמה וכמה תכניות ריאליטי מפורסמות, שמהידועות בהן היא "כוכב נולד", בה מגיעים מתמודדים מרקעים שונים, מוכשרים יותר או פחות, עוברים מסלול מהיר יותר מאינסטנט פודינג לראש הטבלה (המפלגה) ולייצוגה של המדינה באירועים, מופעים ונאומים ב"פרלמנטריון", ב"אירוויזיון", בסתם מועדון או בכל סוג אחר של עיתון, שיממון או ביזיון.

אולי בכלל מדובר בתכנית "ISRAEL GOT TALENT" בה מחפשים את הכישרון הבא של האומה, שילהטט בביצועיו המופלאים, יפגין את כישוריו המיוחדים ויכבוש את לב הקהל הישראלי הכמהה לריגוש מסוג אחר ושונה, ממה שיש לנו כבר בשפע במדינה.

ניכר כי ישנם מספר מוטיבים שנלקחו מתכנית "האח הגדול" ותכניות זרות אחרות בעלות מאפיינים דומים, המתארות את קורותיה של קבוצה או משפחה מיוחדת, בבית מסוים או מסויט, יחליט הצופה.

הבית במקרה הישראלי הוא בית ראש הממשלה, אחריו עוקב עם ישראל בדריכות, תוך מתן תשומת לב רבה עד מוגזמת למוצא פיהם של כל בני הבית מקטן ועד גדול, דעתם ופרשנותם של מקורביהם בהווה ורחוקיהם מהעבר, עוקב הוא ומציץ למעשיהם בבית ומחוצה לו, בין אם נעשו אלו כלפי יתר בני ובאי הבית (כולל העובדים), מבקרים ואורחים נוספים מכל קצוות תבל.

חלק לא מבוטל מהמועמדים מסגל לעצמו כעת אורח חיים כשל המתחרים בתכנית "המרוץ למיליון" שעה שמתארגנים הם זוגות זוגות, כבתיבת נוח לקראת המבול, ויוצאים למסע מטורף ומהיר בכל רחבי הארץ, בו עליהם לבצע משימות הזויות ולנצח את מתחריהם, שגם בעיניהם נראות המשימות כלא ישימות או מהנות כלל, אך מה לעשות- הפורמט מחייב ואת "הג'וקים" או "הג'וקרים" יש לבלוע, לחייך ולהמשיך הלאה למשימה, לכנס, לברית ולחתונה הבאה!

הישרדות ישראל - VIP

בעיני, דווקא בעת הזו, נראה כי כולנו לא רק צופים, כי אם שותפים מלאים בתכנית של עצמנו על עצמנו, בהפקת "ישראל את ציון ובניהם על האש" (תרתי משמע), ששמה: "הישרדות ישראל התשע"ט".

כל בר דעת הבוחן את הנעשה באזורנו מבין כי מצפון תיפתח הרעה גם אם לא בהכרח בצורת מנהרה, שלידה תתגלה הפירצה של החיזבאללה, שיחד עם הסורים והאיראנים על הגדרות יושבים ובאלפי טילים מדויקים יותר או פחות אוחזים.

החמא"ס חיזק את זרוע העפיפונים, הבלונים, הרחפנים והטילים, לצד פעילות שבשגרה, בה מורגל הוא בהנחת מטענים, דריסה, ירי על אזרחים ושליחת מחבלים מעזה ומ"השטחים". הרשות הפלסטינית המאותגרת כשלעצמה, בהיותה במצב סיעודי עם מנהיג מקרטע, מאתגרת את ישראל השכם וערב, למרות שזו הרי תומכת בה ממש כמו אחות רחמנייה, או לכל הפחות מכונת הנשמה בסיוע מכונת לב ריאה.

למרות כל זאת, אצלנו נראה כי מה שבאמת חשוב, ולא רק לכאורה, אלו הם מספרי התיקים שמשום מה באים בכפולות ובאלפים, מבלבלים המה את הציבור, מכפישים אנשים על ימין ועל ימין, מסיטים ומסיחים הם את הדעת מהדברים שבאמת חשובים לחיים של כולנו על פני האדמה, רק בכדי לצפות בניסיונות ההישרדות של ראש הממשלה.

כזאת נעשה כאן מזה זמן, בעקביות וברציפות, עד שלפתע פתאום מתגלים דברים שחשיפתם מעוררת תדהמה העוצרת את הנשימה ואת השיח הפופוליסטי לשעה קלה. מעשים הממקדים את תשומת הלב הציבורית בדברים החשובים באמת, עד ששוב צץ ועולה לו תיק האלף הבא, היישר מן האפילה.

שחקנים, ליצנים ומותגים

בעת הזו מתגלים להם אי אילו "משיחי שקר" שחושבים משום מה, שבזכותם או מתוך איבר מסוים ומוצנע באחורי גופם, עוד תזרח השמש אשר תאיר על "הפתרונות הברורים כשמש", הנמצאים מתחת לאפנו כבר שנים ורק לגאולתם הנצחית הם מחכים.

לצדם של אלו המשיחיים, "דופקים הופעה" דוגמנים יפים, גבוהים וחטובים, יפי בלורית עם עיני תכלת, שלא אומרים כלום אך כובשים בקלות כל כותרת, תופסים מקומות וצדים קולות מבלי לענות על שאלות. כולם נהנים לראותם וללהג בשבחם, זאת בטרם שמעו את מוצא פיהם ומבלי שאלו למדו לקח מקודמיהם בברנז'ה ו"מדוגמנים" אחרים, שמוטב היה אילו היו נשארים יפים ושותקים.

"ליצני הכנסת" מפזזים, מזעזעים ומתגרים בגורל עמנו, יותר מאשר בגורלם הם, ואנו....זורמים עימם, משחקים לידיהם ומעודדים אותם ואת משחקם הפרובוקטיבי באמצעות המדיה הישנה והחדשה, שמקדמת ומנתבת בעל כורחנו לא אחת, את דרכם אלינו ובחזרה.

לאירוע הגמר הגדול נלווית מכירת מותגים גדולה לציבור הרחב. שהרי כבר לא מעניין מה האג'נדה, או בעברית המצע של המפלגה, אלא מי הוא זה העומד בראשה.

היפה הוא בעיניכם? האם מידותיו טובות הן (אין הכוונה בהכרח לערכים כי אם דווקא למספרים)? האם מדבר הוא בקול בס, עמוק ובוטח או בקול רך, נעים ומרגיע? האם בעיני חבריו לפלוגה הוא עדיין המלך ורעייתו מלכת הכיתה, או שמא מדובר באמת באצולה מקומית ובמשפחת מלוכה ישראלית עם כתר או סתם כומתה אדומה או חומה וסיכות מנצנצות מסוף מסלול ביחידה סודית ומיוחדת במינה?

נקודה למחשבה

בפרשת שמות אותה נקרא השבת, למדים אנו על דמותו וגדולתו של מנהיג, על תכונותיו, מאפייניו ועוז רוחו.
משה רבנו לוקח אחריות, מפגין מנהיגות וממלא שליחות משמעותית בעבור עם ישראל מתוך אמונה שלמה בשם יתברך ובצדקת הדרך. ממלא הוא תפקיד היסטורי בעבור אותו עם קשה עורף שיצא ממצרים, מעבדות לחירות, הקים מלכות והפסידה עד שלבסוף הוקמה לה מדינת ישראל אך לפני כשבעים שנה.

כעת, אותו עם מסתבר, כבר לא ממש דורש אותות ומופתים כדי להאמין במנהיג, אך עודנו מחפש, "חופר" ומזכיר דווקא את אותם המעשים שאת המנהיג הרצוי והראוי בעת הזו יתכן שמבריחים.