רק מילים טובות

אבינועם הרש , כ"א בטבת תשע"ט

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

היה לי פעם תלמיד מתקשה שנלחמנו בכדי לתת לו משאבים ושעות נוספות. מבחינת בית הספר הילד באמת קיבל הכול ומעבר אולם למרות כל העזרה והמעטפת הרבה, ציוניו לא התרוממו והוא עדיין נשאר חלש כשהיה.

לאחר חודשיים לערך ראינו ששום דבר לא זז והחלטנו לקחת חלק מהמשאבים ולהקצות אותם לתלמידים אחרים שייתכן ולהם הם יעזרו יותר

במוצ"ש התקשרתי לעדכן את האמא והתחלתי לפרוט בפניה את כל המשאבים שהילד שלה קיבל:

"שעות של תגבור פרטני, שעות השלמה עם חונך מיוחד, שעות ושיבוץ של שעת שהייה של עוד מורים מקצועיים - באמת שעשינו הכול ולצערנו אנחנו לא רואים כל התקדמות ולכן חשבנו לחשוב על משהו אחר ובינתיים להקצות חלק מהשעות לתלמידים אחרים שזקוקים להם"

שתיקה בצד השני. ואז היא אמרה לי: "תגיד, אפשר לשאול אותך משהו?". "בהחלט, מה שתרצי" עניתי

"אתה מדבר איתי על שעות ועל עזרה ועל מעטפת אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת: "מילה אחת טובה, מעצימה, אמרת לו? למשל: שאתה בטוח שהוא מסוגל? שאתה מאמין בו? שאתה יודע שלמרות שהוא מתקשה יש לו עוד צדדים יפים?"

עכשיו אני שתקתי. הרצתי במהירות את כל התקופה שלנו ביחד ולתדהמתי לא הצלחתי להיזכר ולו ברצף מחמאות או מילים טובות שאמרתי לתלמיד הזה: בדרך כלל בגלל שתמיד הפריע בשיעור או נאלצתי להוציא אותו החוצה.

"הלו?" היא שאלה

"כן" עניתי במבוכה והמשכתי: "את יודעת משהו, אני חושב על כל העניין והתשובה שלי היא: לא מספיק. לא זכור שאמרתי לו מספיק מילים מעצימות או מחמאות...".

"אז בוא תתחיל להעצים ולהחמיא יותר לילד שלי, אל תגעו לו בשעות ונקיים את השיחה הזו שוב בעוד חודש".

"מקובל" עניתי.

למחרת קיבלתי על עצמי להתחיל ולהציף את הילד הזה במחמאות ומילים טובות. אקצר ואומר שלאחר חודש הוא קיבל את תעודת התלמיד המצטיין שעשה את ההתקדמות הגדולה ביותר

ולפעמים תלמידים לא צריכים שעות ומעטפת ושעות פרטניות

רק שיציפו אותם בכמה שיותר מילים טובות.