טקטיקה פוליטית, אסטרטגיה ערכית

פרישתם של בנט ושקד מהובלת הבית היהודי, היא בעיקרה מאבק על זהות. זו הרוחנית תרבותית, לא הפוליטית.

הרב יאיר קרטמן , כ"ד בטבת תשע"ט

דעות הרב יאיר קרטמן
הרב יאיר קרטמן
צילום: עצמי

התמיכה הציבורית הרחבה בבנט, כיו"ר ה'בית היהודי', הייתה אמתית. היכולת להדהד ציבורית את ערכי הבית היהודי, הוכחה כמוצלחת אלקטורלית ומיניסטריאלית.

החריקות בהתאמה הערכית של בנט, קיבלו פיצוי נדיב על ידי כוח פוליטי ממשי ויעיל. גם מי שהזדהה עם ערכיו של בנט וגם מי שלא, ראה בו כנציג אפקטיבי, לעולם הערכים של הבית היהודי. כלשונו של אורי אורבך, הציונות הדתית החלה לחוש עצמה כיפיפייה נרדמת שמתעוררת לחיים, כי האביר גילה את יופייה וקסמה.

הטקטיקה הפוליטית הסתירה את הניתוח והזיהוי הערכיים. בחינת עולם הערכים של בנט, בתחומי היהדות של המדינה, משפחה, כותל, רפורמים, פורשו כחריגה טקטית, לא מהותית ולא ערכית. המטולטלת הציבורית נעה בין זיהוי, כי הכפילות הערכית מסוכנת פוליטית וחינוכית, לבין עמדה כי הכפילות, היא פועל יוצא של הערכת מצב של התכנות, של התאמה ערכית לשדה הפוליטי, ולא של כשל פנימי.

כך פורשו להם פרשיות כמו העוזרת של בנט, האופק היהודי שלו למדינת ישראל בראיון ל'ידיעות אחרונות', ודריסת הרגל שהוא נתן, בתחום משרד החינוך, לגורמים רפורמיים ולכאלה שמושפעים מהקרן החדשה.

מפלגת הבית היהודי התמכרה לנסיך על הסוס הלבן.

הקול האפקטיבי הבולט ביותר כנגד המגמה הזו, היה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', נציג תקומה שלא היה מחויב לבנט. בעומק, חוכמה, רהיטות ונחישות הגן על ערכיו הבסיסיים של הבית היהודי. בעידן בו הדיבור וכתיבה הם הגורמים המעצבים, התבלט סמוטריץ' כמקדם אפקטיבי ומעשי לערכי הבסיס, כמנהיג ערכי-פוליטי.

בנט המשיך הלאה. 'יאאלה ביי'. קיסמה של היפיפייה נשחק בעיניו. כנראה היא סתם יפה, לא נסיכה שתביא לי את משרת המלך.

תנועת הבית היהודי צריכה להתבונן על עצמה במראה, לראות היטב האם הוא סתם יפה או נסיכה. הסיבוב הנוכחי של הנהגת בנט ונטישתו, חידד את ההבנה כי מצגי שווא כוחם מוגבל. האוטנטיות הערכית היא הבסיס גם להיתכנות הפוליטית. הערכי הוא קומת הבסיס לפוליטי, תוך התאמה והבנת השוני ביישום לזירות השונות. הבית היהודי צריכה להיערך הערכות ערכית מחודשת. לדייק שוב את המשולש של תורה, ארץ, עם.

בנט ביטא תפיסה שבה במשולש הזה התורה נעשית חיוורת והופכת לאווירה. לדידו, הארץ היא המובלטת (לפחות כרגע, עיין ערך, בגין ושרון, ואולמרט וביבי...). הוא כנראה ייקח איתו חלק מהבית היהודי, אבל דיוק המשולש הזה יכול לשמור את הקהלים הוותיקים ולהביא קהלים חדשים.

הבחינה צריכה להיות צופה פני עתיד. נקודת השיח המרכזי אינה מי השתתף בקונגרס הציוני הראשון או מי יודע לשיר 'ירושלים של זהב' עם גיטרה בכיכר, אלה מי שותף ליעדים של תורה, עם וארץ. משולש שווה צלעות, שעומד על התורה. למשולש הזה צריך וניתן לרתום קהלים חדשים שזה השיח שלהם, הקיבוץ הדתי, נאמני תורה ועבודה, 'יחד' של אלי ישי, בעלי תשובה, עוצמה לישראל וכל מי שזה השיח שלו. ב'בית היהודי' החדש אני מקווה, יהיה מקום לכולם.  

אם נעמיד מול המראה של עצמנו את הערכים האמיתיים שלנו, נגלה כי אנחנו לא סתם יפים, יש לנו ערכים של נסיכים.