אחדות בכל מחיר?

אחדות במחנה הימין - כן. אחדות 'לשם אחדות' עם גורמים שאינם ימניים - לא.

אריה קינג , כ"ה בטבת תשע"ט

אריה קינג
אריה קינג
צילום: שלומי כהן

בשבוע החולף פנו אלי מספר רבנים מקרב הציונות הדתית, וכן פוליטיקאים מהמחנה הימני (מהכנסת ומחוצה לה) הכל בעניין לאן מועדות פניו של הימין בחודשים הקרובים.

העמדה שלי כפי שהובעה באוזניי כל הפונים היא כדלקמן: על מנת שלא נחזור על הטעות של הבית היהודי ושל האיחוד הלאומי שאימצו לעצמם את נפתלי בנט כמנהיג, עד שהוא החליט שלא מתאים לו יותר, משיקוליו האישיים הצרים, עדיפה אחדות אמיתית ומלוכדת שתדע להתמודד עם זעזועי ותהפוכות הפוליטיקה בארצנו ושתדע להביע עמדה ימנית ודתית אחידה, חזקה ושאינה מתפשרת.

יש לשלול חבירה לפעילים פוליטיים שאינם אנשי ימין שבאים מכור מחצבתו של הימין, יש לשלול את ה'אחדות' עם אלו שרוצים באחדות רק לשם קידומם הפוליטי האישי, כמו בנט לדוגמא, כמו הרעיון מהעבר לראות ביקיר שגב איש ימין ראוי להנהגת הימין, או כל מיני כוכבים אחרים שנמצאים בשמי הפוליטיקה בישראל והם רגע לפני היותם בגדר 'כוכב נופל' שנשכח מהעולם.

חשוב שבכנסת הבאה, תהיה לימין הנהגה מלוכדת שהאחד סומך על השני, הנהגה שלא תתעסק בתככנות, הנהגה שקשובה לאותם רבנים פחות או יותר, הנהגה של תתעסק בתקיעת סכינים כמיטב המסורת המפד"לניקית (וכן מסורות של מפלגות אחרות...).

יש למחנה הדתי לאומי והימני מספיק מנהיגים ראויים, מנוסים יותר או מנוסים פחות, העיקר שיהיו אמינים ונאמנים לדרכו של המחנה הימני.

וככל שירצו להצטרף גורמים פוליטיים שלא צמחו בערוגות בשדות ימין או בשדות המחנה הדתי-לאומי...הרי שאז, צריכים לעשות זאת בשום שכל ורק לאחר בדיקה קפדנית מאד על מניעיהם ויכולותיהם ולא לרוץ ולהתאחד עימם בשם 'האחדות', כי בכנסת הבאה אל מול הימין החדש בראשות בנט ושקד חייבים שיהיה ימין אמיתי שיאיר את פניו הליברליות ולעיתים הפשרניות עד לכדי שמאלנות מסויימת של הימין החדש.

אסיים בכך שלעניות דעתי (והיא גם כן, נאמרה לפונים אלי בנושא) בקרב המפלגות הימניות התברגו כל מיני בירוקרטים = פקידים, אנשים שמעולם לא ניהלו מאבק ימני אמיתי, מעולם לא קידמו חזון ימני, מעולם לא אחזו במקוש, באלמניה, ביתד האוהל, הם מעולם לא העבירו לילה על גבעה חשופה בחורף איו"שי טיפוסי, מעולם לא עמדו על המשמר על גג בית או בצומת שבילים במהלך התיישבותי זה או אחר, הם מעולם לא חוו את נחת הזרוע של המערכת המשפטית או המשטרתית נגדם באופן אישי או כנגדם כחלק מקולקטיב מסויים, הם מעולם לא יצאו להפגין או למחות.

הם כן הקפידו לעמוד מאחורי הפוליטיקאים ולוודא שהמצלמה תפסה אותם מהזוית הנכונה והם תמיד,אבל תמיד נמצאים בקוקטיילים המושקעים ובכנסים המפוארים של ארגוני הימין. 

מעולם לא פנו מיוזמתם לקבל את עמדת הרבנים בשאלות של דת ומדינה, אך הם בהחלט יצטרפו (בלית-ברירה?) לפוליטיקאים שפנו לרבנים בשאלות שכאלו.

אישית, אני חושש ממועמדים שכאלו, אף אם הם מזוהים מאד עם המחנה הדתי-לאומי והימני, כי מניסיוני המר והמתוק, הם הפוליטיקאים שהכי קשה לשכנעם לעמוד כצוק איתן אל מול רוחות הליברליזם והשמאלניזם שמנסות לחדור למחנה שלנו.