הליכוד היא מפלגת השלטון היחידה

כשאדם כותב ניתוח פוליטי, ראוי שיקיים גילוי נאות מראש: אני תומך ליכוד, ואשמח לחלוק איתכם תובנות על השינויים הדרמטיים במערכת הפוליטית.

1. הסיבה ש"הימין החדש" או "יש עתיד" מקבלות באותה נקודת זמן ב-4 סקרים שונים תוצאות כל כך שונות, ושרמת השונות חוזרת על עצמה בסקרים נוספים כעבור כמה ימים, היא לא משום שיש סוקרים שלא יודעים את העבודה, אלא כי הציבור מבולבל כפי שלא היה מעולם וכמעט בלתי אפשרי לדגום נכון.

שימו לב שרק הליכוד מקבל תוצאות דומות בכל הסקרים, כי הוא המפלגה היציבה היחידה. כל שאר המערכת הפוליטית כאוטית לחלוטין ולכן הכל כולל הכל עוד יכול להיות. מה זה אומר למפלגות? שיש להן חלון זמן מוגבל לייצר בידול וסחף מצביעים שיתקבע בכיוון שלהם. דווקא השבועיים-שלושה הקרובים הם הקריטיים ביותר במערכת הבחירות הקרובה.

בצלאל סמוטריץ' הוא הדמות הפוליטית המשמעותית ביותר בגוש שמימין לליכוד. דמותו התקבעה בציבור הרחב ב-4 השנים האחרונות ככזה ש"אין ימין ממנו". מצביעים רבים בימין מחפשים את "הכי ימין שיש" שיאבק במשפטיזציה ויהיה נאמן לארץ ישראל, ומצד שני שלא יהיה קיצוני מידי באישיותו בכדי לכהן בממשלת נתניהו.

סמוטריץ' הוא הדמות המושלמת. אם ישכילו הבית היהודי והאיחוד הלאומי להעמיד אותו בראש, הוא ישאב קולות רבים למפלגה המאוחדת, בכלל זה מצביעים המאוכזבים מבנט ושקלו להצביע לזהות או לעצמה יהודית.

במצב כזה, הוגן יהיה לטעון כי אם האיחוד הלאומי מקבל את הנהגת הגוף המאוחד, הוא "ישלם פרמיית בכורה" ויוותר על שאר המקומות הריאליים ברשימה לטובת הבית היהודי. הבית יהודי יעשה בשכל אם יוותר בתוקף הנסיבות על פריימריס ויביא נבחרת כוכבים למקומות 2-5 ברשימה המאוחדת. החיבור בין אלי ישי ועצמה יהודית הוכיח בבחירות הקודמות כשווה ל-3 מנדטים שגם אז לא הספיקו לאחוז החסימה. הובלה של סמוטריץ תחליש אותם עוד יותר.

הצבה של בן ארי ואלי ישי במקומות 6-7 יתרום מנדטים לרשימה מצד אחד, ומצד שני אין להם להערכתי אלטרנטיבה סבירה אחרת להיכנס לכנסת כך שהשכל הישר יביא אותם, כך אני מקווה, להסכים לכזה דיל פוליטי. זו רשימה מאוחדת שבהחלט שווה 7-8 מנדטים של ימין הרבה יותר אדוק, תורני ומחוייב ממה שהיה לנו בכנסת היוצאת. להערכתי לפייגלין אין ערך מוסף פוליטי משמעותי ולכן לא נכון יהיה להציע לו להצטרף, מה גם שישנם הבדלים אידאולוגים גדולים מדי.

בנט ושקד התחילו את הפילוג בטעות פוליטית ענקית. היה עליהם להתפטר מהממשלה ולהודיע שבנט מתמודד על ראשות הממשלה, התמודדות ערכית. הרי במסיבת העיתונאים טען בנט ש"לא נתנו לא לפרוש", אז למה לא לפרוש כשאתה "חופשי" מלחצי הרבנים רגע לפני שהחוק "כולא" אותך בממשלת מעבר? גם השם "הימין החדש" הוא בחירה מושלמת למי שרוצה להבריח מצביעי לבני גנץ שרואים את עצמם כ"מרכז". עוד טעות קשה.

אם יש משהו משמעותי שלפיד עשה בפוליטיקה זה לחנך כמות גדולה של מצביעים שהם "מרכז". מדובר במצביעים שלטעמי הם שמאל, אך עבורם "שמאל" זו מילת גנאי, ולטעמם הבחירות הם "על ביבי" ולא על אידאולוגיה. "רק שיעוף, לא אכפת לנו מי יעיף אותו רק שילך". דברו איתם ותשמעו את זה כמו תקליט שחוק.

להערכתי מדובר בציבור של 15-20 מנדטים שמגדיר עצמו כ"מרכז". אם בנט ושקד ישכנעו את הציבור הזה שהם מסוגלים להוות איום אמיתי על נתניהו, אל תפסלו סחף של מצביעי "מרכז" שרק רוצים שינוי בכל מחיר לכיוון שלהם, בטח שהם ברשימה שלא נתפסת כדתית.

העניין הוא, שכפי שהסברתי בסעיף 3, בנט ושקד לא עושים את הדבר היחיד שהמצביעים הפוטנציאלים האלו רוצים ואף טרחו לבחור שם שיבריח אותם, ולכן לא סביר שיביאו מהם מנדטים, אלא אם כן ישנו את דרכם הן בהצהרות והן בסוג המועמדים שיגייסו לרשימה. כרגע ההתנהלות של בנט ושקד היא טעות פוליטית אחת אחרי השנייה וזה לצערי לא הולך למקום טוב מבחינת הגוש של המחנה הלאומי.

לא יזיק לליברמן ולכחלון לשקול איחוד טכני של רשימות. אחסוך מהקוראים את הנימוקים הציניים מדוע אין פערים אידאולוגים משמעותיים שיפריעו לכזה איחוד.

עם כל הכבוד לכולם, הליכוד היא מפלגת השלטון היחידה, ובתחילת פברואר היא מקיימת פריימריס על רשימת המועמדים לכנסת. לא יהיה מופרך לומר שאלו פריימריס דרמטיים על הכיוון האידאולוגי של תנועת הליכוד. מצד אחד הליכודניקים החדשים שטענו שפקדו 10,000 מתפקדים, מצד שני ממסד עצמתי של פעילים עם דילים אזוריים ומצד שלישי הרבה מתפקדים עצמאיים שהם לרוב מתפקדים ימניים ואידאולוגיים.

מדהים בעיני שלליכוד יש רק 130,000 מתפקדים. זו מפלגת השלטון, היא באמת דמוקרטית, ועצוב שהציבור הרחב לא מבין את הכוח שניתן לו לבחור חברי כנסת באופן אישי ולחזק את המחנה הלאומי. תבינו, שליש מחברי הכנסת של הליכוד נבחרו במחוזות על ידי אלפים בודדים של מתפקדים, אבל אתם אדישים, לא מתפקדים, ומפקירים את המפלגה לאנשים שנאמנותם למחנה הלאומי מוטלת בספק.

בפריימריס הקרובים בליכוד, שני הקריטריונים החשובים ביותר לפיהם יש לבחור בחברי כנסת הם מאבק בלתי מתפשר באקטיביזם השיפוטי ונאמנות לארץ ישראל. לרשימה ימנית שמרנית יש בהחלט השפעה כגורם מרסן על נתניהו, וגם אם ההשפעה מוגבלת אסור לוותר עליה.

אם יש מישהו בהנהגת הליכוד שהוא בעיני סמן ימני, שמרני וממלכתי זה גדעון סער. סער היה השר היחיד שבאמת הצליח לגרש מסתננים במספרים משמעותיים עד שבג"ץ עצר אותו, היחיד שהצליח לשנות בחקיקה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים מה שסייע לשקד למנות שופטים שמרנים, הוא המתנגד הבולט ביותר מבין בכירי הליכוד לנאום בר אילן ולמדינה פלסטינית והיה מהמובילים של החלטת מרכז הליכוד לסיפוח ההתיישבות היהודית ביו"ש ולבנייה מאסיבית בכל יו"ש.

זה רקורד מוכח של עשייה לאומית, לא הצהרות ריקות. יחד עם סער גם חברי הכנסת יואב קיש, יו"ר שדולת ארץ ישראל, אמיר אוחנה, יריב לוין וזאב אלקין הוכיחו נאמנות במאבק על ארץ ישראל ותמיכה במאבק נגד האקטיביזם השיפוטי וראוי שיקבלו תמיכה.