שלטון המשפטנים בטרור

עינת קורמן , א' בשבט תשע"ט

עינת קורמן
עינת קורמן
צילום: יח''צ

"הטרור אינו מכבד למעשה שום כלל מכללי המשחק שקבע העולם הישן בדיני המלחמה, ומציאות זו מחייבת גם את המשפטנים ולא רק את כוחות הביטחון לחשיבה מחדש על-מנת לעצב באופן מעודכן דינים אלה ולהתאימם למציאות החדשה." (השופטת אסתר חיות בבג"ץ נגד הריסת בתים)

אז כנראה ששופטי בית המשפט המחוזי בירושלים עדיין לא הפנימו את כללי המשחק החדשים שמכתיב לנו הטרור, וביטלו את החלטת שר הפנים לשלול בקשת איחוד משפחות מאמו של מחבל.

החשיבה מחדש שמדברת עליה השופטת חיות לא נעשית בקצב כפי שהיינו חושבים שראוי שיהיה. גל הטרור שלמעשה אינו מפסיק מאז 2015, מחייב את כל רשויות השלטון לחשוב מחדש:

הממשלה צריכה לקבל החלטה להפעיל בבת אחת את כל הכלים שעומדים לרשותה כנגד המחבלים, גם במחיר של פגיעה בבני משפחותיהם. הריסת בתים וגם שלילת הפרסים הכספיים שמקבלות המשפחות מהרש"פ וגם שלילת תושבות או אזרחות וגם הרחקה ממקום המגורים ועוד פעולות שיש לנקוט יחד.

הכנסת צריכה לתקן את חוק המאבק בטרור באופן שייתן מענה אמיתי לצרכים שעולים מהשטח, שיחזיר את ההרתעה שהייתה כשתקנות ההגנה לשעת חירום עדיין היו בתוקף, ושיאפשר ענישה גם למחבל בודד ולא רק מי שהוא חלק מארגון טרור מוכר.

ואחרונים חביבים, המשפטנים. די להשתמש בבחינה על פי אמות מידה של משפט פלילי רגיל כשמדובר במעשה טרור. הטרמינולוגיה של היסוד הנפשי שמתאימה למשפט הפלילי אינה מספיקה כשמדובר ביסוד נפשי שמצטרפת אליו שנאה לאומית. לכן, מחבלים אינם חולי נפש, ולא צריכות להיות להם הקלות כשהם יוצאים מביתם עם סכין ומחפשים לרצוח דווקא יהודים. חולי נפש לא מפרסמים ספר שירים המהללים את השאהידים וקוראים לרצח יהודים. זו כוונה ברורה וסכנה מיידית ומחבל כזה, שרצח את עדיאל קולמן ז"ל, לא יכול בשום צורה ואופן להיחשב חולה נפש וביתו צריך להיהרס, בניגוד לעמדתו של היועמ"ש.

אז כשסוף סוף שר הפנים מנסה לעשות צעד אחד נוסף לטובת ההרתעה, בית המשפט לענינים מנהליים בירושלים שם לו רגליים. רגליים שמכשילות לא רק את שר הפנים אלא את העמידה של מדינת ישראל כנגד הטרור. תוסיפו לזה את הפקידים במשרד הביטחון שלא ממהרים להוציא צו להריסת בתים כי הם יודעים מה יפסקו שופטי בג"ץ, ואת חברי הכנסת הנאבקים עם היועמ"שים בוועדות הכנסת על חקיקת חוקים שמרסנים את הטרור - קיבלנו שלטון חוק מהסוג הגרוע ביותר. לא שלטון שפועל לשמירת החוק ולביסוסו של המשפט הדמוקרטי שלנו, אלא שלטון כוחני של זרוע החוק.

ככה לא בונים דמוקרטיה, ככה לא מחזירים את ההרתעה. משפטנים יקרים, תשחררו את האחיזה בצוואר קובעי המדיניות, תפקחו את העיניים ותתבוננו במציאות הבלתי אפשרית שאנו חיים בה, ותפעלו, במסגרת החוק, לעזור לקובעי המדיניות לממש את רצונם – להעניק לכולנו חיים בטוחים יותר במדינת היהודים.