בואו נפסיק עם "נפולת של נמושות" ונעבור ל"עם אחד"
בואו נפסיק עם "נפולת של נמושות" ונעבור ל"עם אחד"

רבים מאתנו לא יודעים, אבל עבור ישראלים תושבי חו"ל מימוש זכות ההצבעה בבחירות הוא כמעט בלתי אפשרי. כדי להצביע, עליהם להחזיק כתובת בישראל ולהגיע ארצה ביום הבחירות.

כלומר, ישראלי שחי בארצות הברית ומעוניין להצביע, עליו לוותר על עבודתו לכמה ימים כדי לעלות על טיסה שאורכה בין 10 ל-15 שעות לכל הפחות ולהתמודד עם 7 עד 10 שעות ג'טלג, כנ"ל גם בטיסת חזור.

בנוסף, הוא יצטרך להכניס את ידו לכיס כדי לשלם כרטיס טיסה, לא בהכרח זול, והוצאות אחרות הקשורות לנסיעה.

מצב זה מגוחך ואף אנטי דמוקרטי בשל האפליה שנוצרת בין ישראלים. בין הדוגמאות המובהקות לכך היא העובדה שלאסירים ישראלים בכלא בישראל יש זכות הצבעה. ואכן, בזמן בחירות משרד הפנים מתקין קלפיות בבתי הכלא, כך שהאסירים יוכלו להצביע. כלל האסירים כולל אלה שנכלאו בשל פשעים חמורים מאוד. כך, יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל יכול להצביע. כמוהו גם ישראלים ערבים הכלואים בעקבות פעולות טרור.

לעומתם, ישראלים שביצעו את ה"פשע החמור" שנקרא לחיות בחו"ל, אינם יכולים להצביע.

למען הדיוק, ישראלים בשליחות ציבורית בחו"ל יכולים להצביע בקונסוליה הישראלית במדינה בה הם עובדים ובכלל זאת דיפלומטים, עובדי הסוכנות היהודית או קק"ל וכו'. זאת כמובן כמות קטנה מאוד. בבחירות האחרונות לכנסת, בשנת 2015, היו רק 6,250 ישראלים בעלי זכות הצבעה מחוץ לישראל. בעוד שמספר הישראלים תושבי חו"ל עולה על חצי מיליון!

כבר בשנת 2009 הציע חבר הכנסת משה ארנס חוק שהיה אמור להעניק לישראלים תושבי חו"ל זכות הצבעה. וגם בהסכם של הקואליציה הנוכחית שהוקמה לאחר הבחירות האחרונות של 2015, יש סעיף בקשר לסוגיה. אבל שום דבר לא נעשה עד כה.

בינתיים, נשללת ממאות אלפי ישראלים הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה. דבר זה מקומם לאור העובדה שבמאה הקודמת, כל הדמוקרטיות המודרניות העניקו, זו לאחר זו, את זכות ההצבעה לאזרחיהן שאינם תושבי המדינה.

אם כך, מדוע ישראל, דמוקרטיה מודרנית, אומה סטארט-אפית מתקדמת, עומדת רחוק מאחור בנושא זה?

נחזור לעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, במהלכם משפחות רבות עזבו את ישראל, לרוב כדי לשפר את מצבן הכלכלי. רבים ראו את התופעה בעין רעה, והתייחסו ליוצאים כ"יורדים" שכונו בשנת 1976, "נפולת של נמושות" ע"י יצחק רבין ז"ל.

מאז עברו יותר מ-40 שנה, שבמהלכן אירעו תהפוכות אדירות בעולם. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 230 אלף ישראלים חזרו בין השנים 1990 ל-2015.

יתר על כן, בעידן הגלובליזציה בו אנו חיים, האם זה הוגן לשלול את זכות ההצבעה ממנהל בכיר מחברת "צ'ק פוינט" או "טבע" שנשלח על ידי מעסיקו לעבוד בחברת בת זרה למספר שנים? ומה לגבי פרופסור באוניברסיטה ששוהה זמן מה בחו"ל לשבתון? או סטודנט שלומד בחו"ל לתואר שני או דוקטורט? וחייל משוחרר, אשר לאחר שסיכן את חייו כדי להגן עלינו במשך שלוש שנים וכעת שוהה באמריקה הלטינית או מרוויח קצת כסף בחווה אוסטרלית? כולנו יודעים שלעיתים קרובות אותו חייל משוחרר ימהר לשדה התעופה הקרוב ביותר כדי לחזור לישראל במקרה של מלחמה.

בד בבד עם הענקת זכות ההצבעה לכל הישראלים תושבי חו"ל, עלינו למנף את נוכחותם מחוץ למדינה ולייעל אותה לטובת ישראל בתחומי הכלכלה, החינוך, התרבות, הלשון ורבים אחרים. בדיוק כפי שממשלות ממדינות דמוקרטיות נאורות עושות במיומנות רבה.

בואו נפסיק עם "נפולת של נמושות" ונעבור ל"עם אחד".