בית או דרך?

אלחנן קלמנזון , ג' בשבט תשע"ט

דעות אלחנן קלמנזון
אלחנן קלמנזון
צילום: עצמי

עד לפני קצת יותר משש שנים היה לי ברור שלא אצביע יותר למפד"ל. למה? מגוון סיבות, זה לא העניין כרגע.

לפני שש שנים התחיל תהליך חדש במפד"ל שהפך לבית היהודי, ולפתע מצאתי עצמי מתלבט מחדש. הרגשתי שנפתחה דרך חדשה. דרך שאני יכול להזדהות איתה, דרך חדשה ביחסי דת ומדינה, דרך מדינית חדשה שאינה מתפשרת ואינה מתנצלת ואינה מנסה לנהל אלא לעצב. ובעיקר דרך שפונה אל החברה הישראלית כולה, דרך שמציבה סולם ערכים שיכול להתאים לכל המחנה הלאומי ולא רק למגזר מסוים.

התלבטתי והחלטתי להצטרף. לאט לאט (אולי בעצם זה אפילו היה מהר) הפכתי יותר ויותר מעורב בנעשה במפלגה. לראשונה בחיי התפקדתי, הייתי שותף פעיל במטה בחירות, אפילו הצטרפתי למרכז המפלגה. והכל כי האמנתי בדרך הזו ורציתי להיות שותף, רציתי להשפיע.

קיוויתי לראות את המפלגה פורצת החוצה אל כל המחנה, קיוויתי לראות יותר חלקים של המחנה הלאומי מצטרפים ומגוונים את הרשימה, קיוויתי לראות גישה חדשה בנושאי דת ומדינה ולא להמשיך לשבת על הגדר ולתת למפלגות החרדיות לתת את הטון. לרגע אפילו היה נראה שזה מצליח. לבחירות 2015 הגעתי עם הרבה אמונה ותקווה.

לצערי התבדתי. השורות לא גוונו מספיק, המחנה הלאומי לא הצטרף (יתכן שלא הרגיש מספיק רצוי?). אבל בכל זאת הצטרפו כוחות אחרים חזקים מאוד (בצלאל סמוטריץ' כדוגמא) והצלחנו להשפיע במקומות משמעותיים מאוד.

עם ההכרזה על בחירות 2019 קיוויתי שאולי הפעם נצליח לפרוץ, אולי הפעם נצליח להתחבר.

אולם המהלך האחרון של נפתלי ואיילת מראה לי כי לפחות הם איבדו את התקווה להרחיב את השורות.

לצערי הקולות שאני שומע במפלגה מאז המהלך הדרמטי הזה אינם מעוררים בי תקווה אלא להיפך. אני שומע קולות מצמצמים, אני שומע קולות מגזריים (אני גם שומע קולות ממורמרים) ושואל את עצמי מה אני עושה פה?

רבים מחברי אמרו וכתבו בימים האחרונים ש"בית לא עוזבים". צודקים, לי אישית יש שני בתים. אחד אצל אבא ואמא והשני שבניתי עם אשתי וילדי. מפלגה היא לא בית, היא פלטפורמה וכלי לממש דרך. השאלה היא האם ממשיכים באותה הדרך?

אם המפלגה מחליטה לחזור לימי המפד"ל, קרי לימי המגזר – מצוין. אני באמת חושב שמפלגה כזו ציונית דתית לאומי - יש לה מה להציע, אבל לא עבורי. יש בה אנשים ראויים שהייתי רוצה לראות ממשיכים בכנסת ישראל ואני בטוח שאף יש מספיק מצביעים שיכניסו אותה לשם (אולי בשילוב זרועות עם כוחות נוספים).

אבל אני כאמור כבר החלטתי שלא להצביע מפד"ל...

יש בי תקווה שאיילת ונפתלי ימשיכו להשפיע בעוד תחומים מעבר לתחום המדיני החשוב. שיתנו קול שפוי ומאזן גם ביחסי דת ומדינה ובעוד תחומים.

יש בי עדיין תקווה שבמרכז המפלגה נחליט להמשיך את הדרך של פניה לקהל רחב כמה שיותר. בוחרים יו"ר ונציגים (לא בוועדה מסדרת) מתוך תקווה לפרוץ לכמה שיותר ציבורים המזדהים עם סולם הערכים גם אם לא מסכימים בדיוק על כל דבר. עושים מאמץ להוביל את השיח המדיני אבל גם בנושאי דת ומדינה וכלכלה.

-----

למי אצביע? לא יודע. מה דעתי על הימין החדש? עוד לא יודע. 

אני יודע באיזו דרך אלך, עכשיו נשאר לגלות מי באמת מייצג דרך זו.