בלי בל"ד

בעזרת חברי בל"ד ופורשיה ניתן כעת גם לקשי ההבנה בקירבנו לקבל מושג על הכוונות האמיתיות של המפלגה.

אל"מ במיל' טל בראון , ג' בשבט תשע"ט

אורח
אורח
ערוץ 7

בימים האחרונים, לצד ההערכות הכללית של שלל המועמדים, ה"מותגים" והמפלגות לבחירות הקרבות לכנסת ישראל, נשמעים גם קולות ורחשים חלושים בתקשורת הישראלית, המעידים על מהלכים פוליטיים הרוחשים בקרב המגזר הערבי פלסטיני המיוצג בכנסת ישראל.

רקע בלדי

מפלגת בל"ד, שראשי התיבות של שמה מציינים את מהותה לכאורה "ברית לאומית דמוקרטית" ואותיות שמה נהגות בתרגום חופשי מערבית לעברית כמשמעות המילה "ארץ", הוקמה ונכנסה לכנסת ישראל כמפלגה ערבית שמטרתה המוצהרת היתה להפוך את מדינת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", מדינה נטולת מוסדות ציוניים, שנסוגה "מכל השטחים", בה מתקיימת זכות השיבה לפלסטינים ושעל חורבותיה כמדינת היהודים לכאורה, תוקם למעשה מדינה פלסטינית ריבונית שבירתה ירושלים.

בעזרת חברי בל"ד ופורשיה, המדברים והמתראיינים לאחרונה בקצב מואץ לתקשורת הישראלית, ניתן כעת גם לקשי ההבנה בקירבנו לקבל מושג על הכוונות האמיתיות של המפלגה.

בטרם נחזור לדברי חברי המפלגה הידועים, אציין כי המפלגה הוקמה על ידי ד"ר עזמי בשארה בשנת 1995, לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה, משנת 1999 הפכה לסיעה עצמאית בכנסת לאחר פרישתה מהשותפות עם חד"ש. לאחר מנוסתו של ראש המפלגה בשארה, שנחשד בריגול ונמלט מהארץ (תרתי משמע), עמד בראשה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

הודות למאמץ העלאת אחוז החסימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצליחו המפלגות הערביות להתאחד בצעד חריג לזמן מה. כך מצאה עצמה בל"ד עם חד"ש ורע"מ-תע"ל ברשימה אחת לכנסת שזכתה לשם "הרשימה המשותפת", עם הקצאה לשלושה מושבים במליאה.

כעת, משהבחירות קרבות ובאות, מתפצלת בל"ד מהרשימה המשותפת ויוצאת שוב לדרך עצמאית, לא לפני שמנהיגיה הפורשים מבהירים לנו היטב את עמדותיהם הפוליטיות.

למרות מאמציהם הכנים להבהיר את עמדותיהם באופן ברור, תמהה אני מדוע בקרב הציבור היהודי במדינת ישראל בפרט ובעולם ככלל, אין מי שמקשיב ולא רק שומע, מבין ולא רק מצקצק בלשונו או מהנהן בראשו למשמע הדברים הקוראים למעשה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת היהודים על אדמת ארץ ישראל, בין אם השלמה או לא.

הבה נבחן בקצרה מי היו חברי הכנסת הללו, מי הם חבריהם ולאור אילו עקרונות פעלו הם בעבר, פועלים הם בהווה וככל הנראה יפעלו גם בעתיד לאור הדברים.

חברת הכנסת חנין זועבי

זועבי הודיעה במהלך השבת האחרונה לישיבת הוועד המרכזי של בל"ד כי היא לא תתמודד בבחירות לכנסת ה-21 וצוטטה בעיתון "הארץ" (או בתרגום חופשי: "אל בלד") כך: "ברגע זה של חיי, אחרי 10 שנים גדושות, אני מרגישה שהגיע הזמן לשנות את המקום, אולם לא את הדרך, לחזק את המודל של בל"ד, למען דור פלסטיני חזק יותר, מאבק עיקש יותר, ואמונה שצדק ייעשה".

למה התכוונה זועבי באמירתה "מאבק עיקש יותר" האם עיקש יותר מה"מרמרה" ומהתמיכה המוצהרת בפעילות גורמי טרור בארץ ובחו"ל כנגד יהודים ומטרות ישראליות על ידי ארגונים כמו החמא"ס ובחסות איראנית? למה התכוונה בכך שהצדק יעשה וכיצד לדעתה עליו להיעשות? אלו כמובן שאלות רטוריות שהרי רק שה רך ותמים (שאינו ממשפחת תמימי רחמנא ליצלן) יאמין כי כוונתה לדור פלסטיני חזק יותר שיאבק בעיקשות רבה יותר בטרור של ערבים מהחמא"ס והג'יהאד נגד ערבים מהפת"ח או להיפך, באלימות הפנימית והחיצונית שפשטה בחברה הערבית, יפעל למען צמיחה כלכלית ושיפור פני החברה הפלסטינית עצמה בתחילה, בטרם ישמיד וירמוס כל חלקה טובה ומשאבים שניתנים לו בנדיבות בכדי לפתחה.

הצדק שזועבי חושבת שיעשה, יעשה תחילה כלפיה, ככל הנראה, על ידי החברה הערבית עצמה שאינה ניחנת בסובלנות דתית רבה מידי בכלל, על אחת כמה וכמה לנשים חילוניות, עצמאיות, שרק מטיפות ולא שותפות לעשייה ב"רצפת הייצור" או לכל הפחות שוטפות אותה, בפרט.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה

זחאלקה, יו"ר מפלגת בל"ד, הודיע אף הוא לאחרונה שלא יתמודד לכנסת הבאה. "פעילותי תעבור לזירה הבינלאומית...לא אשקוט עד שיושג שלום צודק שיתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לעם הפלסטיני", אמר זה שכמה מחבריו כבר הקדימוהו כאמור, והעתיקו את פעילותם לזירה הבינלאומית כדוגמת לבנון ומדינות המפרץ השונות, שאינן מוכרות בהכרח כ "חובבות ציון".

למען הדיוק שבדבר, זחאלקה מעולם לא הפסיק לפעול בזירה הבינלאומית שהרי באפריל 2006 נפגש עם בכירי החמא"ס במחאה על כוונת ישראל לשלול מהם מעמד תושב הקבע. בספטמבר 2006 ביקר בסוריה ובלבנון יחד עם חברי כנסת נוספים וטען ש"הזכות לפעילות פוליטית, במיוחד במסגרת החסינות המהותית, גוברת על איסור הנסיעה לסוריה וללבנון".

האם בכוונתו לפעול לתיקון העוול ההיסטורי שגרמו מנהיגים ערבים לערבים עצמם, שעה שהתנגדו בכל תוקף לכל הסדר שעלה לדיון במאה השנים האחרונות בדבר חלוקת הארץ בין יהודים לערבים (שלימים החלו לכנות עצמם פלסטינים)?  האם יכול להגדיר זחאלקה מהו שלום צודק מעבר לסיסמא ריקה? כיצד ניתן להגיע לשלום עם אמירות כמו שלו שמשאירות את מלאכת השלום לעשייה בין הערבים לבין עצמם, עם התחשבות ביהודים שיישארו פה לחסדיהם, היות ומדינת ישראל לדידו לא תתקיים, לכאורה?

עוואד עבד אל־פתאח, לשעבר מזכ"ל המפלגה ומאנשי תנועת "בני הכפר": מצוטט במקור ראשון מיום 6/1/19 באופן שאינו מותיר ספק מהן מטרות המפלגה בעבר, בהווה וככל הנראה גם בעתיד.

אל פתאח טען בוויכוח עם חברו מוחמד כנאענה, ראש תנועת "בני הכפר" שהורשע בסיוע לחיזבאללה, שההצבעה לכנסת היא "נשק" בידי החברה הערבית ועל כן מוטב כי הערבים יצביעו. כעת אל פתאח קורא לציבור הערבי להחרים את הבחירות בטענה כי: "ערבים לא צריכים להצביע לכנסת ולהיות שם.

ראשית, כי אין להם משקל בכלל....להיות בכנסת עם השפעה זעירה עד בלתי קיימת – זה גורם נזק למאבק. אנחנו צריכים לחשוב על אלטרנטיבה עממית מחוץ לכנסת, לחזק את הרחוב הערבי ולקיים דיאלוג עם ישראלים נאורים, המוכנים לשתף פעולה נגד משטר האפרטהייד הזה, כדי שנוכל להקים מדינה אחת בין הים לנהר שבה שוויון מלא והרמוניה בין כל אדם ואדם".

לו היינו מסתפקים בשורות אלו, יתכן כי הייתה מצטיירת לה אידיליה של שלום ואחווה שבגינם יומלץ אל פתאח לקבלת פרס נובל לשלום. אך כאן בדיוק "קבור הכלב"- אל־פתאח פעיל ביוזמה פלסטינית־יהודית הקוראת להקמת מדינה חילונית ודמוקרטית אחת מהנהר עד הים – מדינה ערבית עם מיעוט יהודי.

לטענתו גם אם השמאל יצליח לא יהיה שלום. הוא עודנו מאמין בשחרור פלסטין מהנהר עד הים, ובהקמת מדינה אחת, חילונית ודמוקרטית, ולכן קורא לחשוב על חלופות: "אני מאמין שצריך להקים חזית רחבה, פלסטינית־יהודית, הדוגלת בשוויון ובדמוקרטיה אמיתית, שתשים קץ להרג ולקולוניאליזם. בסוף לא יהיה מנוס מהמדינה האחת".

אמרו חכמינו: "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה", לאור אמרה חכמה זו האם דרכו של אל פתאח למימוש המטרות מתכתבת לכאורה, עם דרכם של חבריו משכבר הימים בשארה וכנעאנה שפרשו מהפוליטיקה הישראלית לטובת שירות משמעותי יותר לדידם, בשורות או בשירות החיזבאללה?

אל פתאח הינו איש חזון הרואה בעיני רוחו מודל למדינה ערבית- חילונית דמוקרטית אחת שבה לא שוחטים אנשים ("כופרים") ודם אינו זורם מהנהר ועד הים כפי שמורגל העולם הערבי- מוסלמי לראות מזה שנים לא מעטות במזרח התיכון ואפריקה.

יתכבד נא אל פתאח ויוכיח מנהיגות מול בני עמו הערבים הפלסטינים החילונים- הדמוקרטיים- הנאורים, אם הצליח למצוא קומץ שעונה על ההגדרה הזו במלואה. יתכבד הוא ויצמצם את האלימות במגזר הערבי, ישכין שלום ואחווה בין הפלגים המוסלמים לסוגיהם, בינם לבין הנוצרים הערבים הגרים בשכנות לו ואז נראה אם יישאר בין הים לנהר "מישהו חי" שראשו מחובר לגופו בכדי שנוכל לדבר ולתקשר עמו.   

לא אסיים את דבריי אלו מבלי להזכיר את חבר הכנסת והעבריין באסל גטאס שבמרץ 2017 נתפס והורשע בהברחת טלפונים סלולריים למחבלים פלסטינים הכלואים בישראל, התפטר מהכנסת ונידון לשנתיים מאסר בפועל עם קלון.

לסיכום

בל"ד היא אכן תנועה מרשימה בעשייתה, שאנשיה, תומכיה ומורשתה מעידים היטב על הלך מחשבתה.
על כן מוטב כי חברי כנסת ישראל, החפצים בהמשך קיומה של כנסת ישראל ללא נציגות של הפרלמנט הפלסטיני בתוכה, יפעלו עתה למען שינויים נחוצים בחקיקה, למימוש ואכיפה של החוקים הקיימים והפסיקה, שיבטיחו את ציביונה, מקומה וביטחונה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.