פגעתי ברכב שחנה במקום שאסור בחנייה - אני חייב לשלם?

הרב ישועה רטבי , ז' בשבט תשע"ט

הרב ישועה רטבי
הרב ישועה רטבי
צילום: יעקב אפללו

שאלה: נהג שפגע ברכב שחונה על המדרכה באדום לבן, האם הנהג הפוגע חייב לשלם על הנזק, או שהוא פטור מלשלם, בגלל שהנהג חנה במקום שאסור לחנות?

תשובה: 

א)- כל נהג מחויב להסתכל ולהיזהר שלא לגרום נזקים ולא לפגוע ברכב אחר. לא ניתן לפטור את הנהג הפוגע בגלל הטעם המובא בגמ' במסכת בבא קמא דף כז עמוד ב: "לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים", כי דרכן של נהגים כן להתבונן בנהיגה, ורק להולכי רגל נאמר בגמ', שאין דרכם של הולכי רגל להתבונן בדרכים.

ב)- המחנה את רכבו במקום שמקובל לחנות בו, מי שיפגע ברכב - יהיה חייב לשלם על הנזקים שייגרמו לרכב.

ג)- המחנה את רכבו במקום שאסור לחנות והוא חוסם את המעבר - ניתן לנסוע בצורה רגילה למרות שתוך כדי הנסיעה יתכן וייגרם נזק לרכב שחוסם את כל המעבר.

ד)- המחנה את רכבו במקום שאסור לחנות, והרכב לא חוסם את כל המעבר, כך שיש מקום לעבור בזהירות - אין אפשרות להזיק לרכב החונה, ואם הזיק לרכב החונה - חייב לשלם.

הניח חפץ במקום אסור וניזוק

המשנה במסכת בבא קמא דף כז עמוד א פטרה אדם שנתקל בחביות ושברם. הגמ' בדף כז עמוד ב הסבירה מדוע השובר פטור: מכיוון "שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים", דין זה נפסק להלכה בסימן תיב סעיף א.

לכאורה ניתן לומר, כשם שהמשנה פטרה את הנתקל בחבית ושברו בגלל הטענה: "אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים" - כך גם אין לחייב את בעל הרכב הפוגע בגלל טענה זו?

אך טענה זו לא מתקבלת. דברי הגמ' שייכים רק במקום שלא צריך להסתכל, כגון במקרה המובא בגמ': אדם שהניח כד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בכד ושברה - פטור מלשלם, בגלל שבני אדם לא רגילים להסתכל על המדרכה בשעת הליכתם, כי אדם מסתכל קדימה ולא מסתכל למטה (כמובא בדברי התוס' ד"ה לפי), אבל במקום שחייבים להסתכל, כגון נהג הנוסע ברכב שמוטלת עליו החובה להסתכל ולהיזהר בדרכים, ואם הזיק בגלל שלא נסע בזהירות מספקת  - חייב לשלם. אנו לא אומרים "אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים" בנהג שלא היה מספיק זהיר.

על מקרה זה ניתן להביא את דברי הגמ' במסכת בבא קמא דף כז עמוד ב: "אמאי פטור - איבעי ליה לעיוני ומיזל". ישנה חובה על נהג להסתכל בדרך ולהיזהר לא לגרום לנזקים, וכדבריו הברורים של התוספות (במסכת בבא קמא דף כז עמוד ב ד"ה ה"ג אמאי): "דיותר יש לו לשמור שלא יזיק משלא יוזק".

רכב שחוסם את המעבר

בגמ' במסכת בבא קמא דף כח עמוד א מובא: מי שמילא חפצים ברשות חבירו, (כגון מילא את החצר בכדים) - יכול בעל החצר יכול לעבור כדרכו, למרות שהוא שובר את החפצים תוך כדי הליכתו.

התוספות (ד"ה משבר) העירו: בעל החצר לא צריך לטרוח ולסדר את הכדים אחד על השני וכך לפנות את המעבר, כי לא מוטלת עליו חובה לטרוח ולסדר חפצים שהונחו ברשותו, לכן מותר לו ללכת כדרכו, למרות שנגרם נזק לחפץ.

מדברי הנימוקי יוסף (מסכת בבא קמא דף יב עמוד ב) ניתן ללמוד, שאם אדם חנה במקום שאסור לחנות והוא חוסם את המעבר - ניתן לנסוע בצורה רגילה למרות שתוך כדי הנסיעה יתכן וייגרם נזק לרכב שחוסם את כל המעבר. אומנם אם הרכב לא חוסם את כל המעבר ויש מקום לעבור בזהירות - אין אפשרות להזיק לרכב החונה, כי יש רשות רק להזיז את הרכב, אך אין רשות להזיק לרכב. ואם הזיק לרכב החונה - חייב לשלם.  

כלומר גם אם רכב חונה במקום שאסור בחנייה - ניתן רק להזיז את הרכב (ע"י פנייה למשטרה וכד'), אבל אין כל היתר לגרום נזק לרכב.

המשנה הלכות (חלק ד סימן רכו) כתב: אדם שמחנה את רכבו במקום שאסור בחנייה, מעבר לכך שהוא עובר על דינא דמלכותא - הוא גם גוזל את הרבים, "כיון דהרחוב שייך לכל העולם והוא גוזל מהם, ופלא שהעולם לא נזהרים בזה, כי קשה גזל הרבים. וראיה ברורה לזה ממה דכתב (בהגהות אשר"י וא"ז) דאסור לעשות סוכה בקרקע שהוא של רבים, הביאו הרמ"א א"ח סי' תרל"ז ס"ג... ואדרבה לפעמים הוא שמתנגדים על שמניחים המכונית לפני בתיהם, ומצערים את בעלי הבתים, ועכ"פ איכא כאן גזל הרבים. וצ"ע מאד אמאי סמכו אפילו שומרי התורה שמניחין המכונית נגד החק".

לשאלות בדיני ממונות - ניתן לשלוח מייל אל: bdmitzpeyeriho@gmail.com