כשהזמני הופך לקבוע
כשהזמני הופך לקבוע

השנה היא 1998, ואני חלק מפלוגת מסלול בגדוד 890 של הצנחנים הממוקמת בחברון. מילאתי אז תפקיד מ"כ ולקחתי חלק בפעולות הביטחון השוטף שמטרתן להבטיח את ביטחונם של תושבי קריית ארבע, היישוב היהודי בחברון וציבור המתפללים המגיעים למערת המכפלה.

באותה תקופה גם הכרתי לראשונה את TIPH, כוח ה"נוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון" שאף על פי שהחל לפעול עוד בשנת 1994, עדיין עשה אז את צעדיו הראשונים בשטח. באותם ימים זה עוד נראה היה שהוא באמת יהיה כוח זמני. אני זוכר היטב כיצד הפקחים של TIPH הסתובבו בשטח, צילמו, דיווחו. כבר אז זה נראה לא במקום - מדוע אנחנו צריכים כוח בינלאומי בלב ליבה של ארץ ישראל?

מאז עברו 20 שנים. בכל אחד מעשרות הביקורים שלי בחברון מאז תהיתי לעצמי מדוע הם עדיין נקראים כוח "זמני" אם הם כלל לא מתכוונים לעזוב את חברון. אבל TIPH הוא זאב בעור של כבש. מכוח שאמור לדווח – הוא הפך לגוף שמעביר ביקורת. ומביקורת – הוא עבר לפעולות פסיביות נגד תושבי חברון היהודים. מפעולות פסיביות - לפעולות אקטיביות נגד אותם יהודים.

הגיע הזמן להעיף את TIPH מחברון. המנדט שלו מאושר מחדש על ידי ישראל בכל חצי שנה. אין סיבה להמשיך ולהאריך אותו. הגיע הזמן לשמור ולקדם את ריבונותנו על עיר האבות. אין שום סיבה בעולם שיישב בלב העיר הנצחית הזו כוח שלמעשה בחר צד בסכסוך ועושה הכל על מנת לפגוע בריבונות היהודית. הכוח הזה כלל לא מקיים את המטרה לשמה הוקם. הסדר בחברון נשמר כבר שנים אך ורק הודות לכוחות הביטחון הישראלים ולא בזכות כוח TIPH.

מעל לכל, אני חושב שבעניין זה מחברון תצא הבשורה. עלינו להבהיר לעולם שכמו במקומות אחרים - יחסים בינלאומיים הם תחום דינמי. מנדטים והסכמים שניתנו בעבר אינם חקוקים בסלע. אפשר ורצוי לשנות, כפי שקורה גם במקומות אחרים בעולם. זוהי נקודת פתיחה לשינויים נוספים שנדרשים, כגון ביטול או שינוי מהותי של אונר"א ושינויים במבנה הרשות הפלסטינית.

חברון היא עיר שאוצרת בחובה את ההיסטוריה של העם היהודי. אין יהודי שלא מגיע למערת המכפלה ולא נעצרת נשמתו נוכח ההיסטוריה שעומדת איתנה מול העיניים. יהודי חברון יושבים שם למרות כל ארגוני הדה-לגיטימציה, על אף הפיגועים הקשים שגבו את חייהם של גברים, נשים ולצערנו גם תינוקות.

הגיע הזמן לעבור מדוקטרינת השמאל של ויתורים, חולשה והסתמכות על גורמים בינלאומיים שרק מחכים לשעת כושר לפעול נגד ישראל והעם היהודי – ולעבור לדוקטרינת ארץ ישראל השלמה. זה נכון מבחינה ערכית, נכון מבחינה ביטחונית ונכון גם מבחינה מדינית.