אביב הגיע

דובר צה"ל לקח על עצמו ליחצ"ן את אחד המהלכים המטורפים ביותר שצבאנו האהוב עבר אי פעם. לתשומת לב הרמטכ"ל אביב כוכבי.

דודי וכטל , ט' בשבט תשע"ט

דעות דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

לסכם מקצועית את תקופת כהונתו של הרמטכ"ל היוצא, רב אלוף גדי איזנקוט, איננו יודעים וזוהי עבודתם של אנשי המקצוע.

אולם כמה הערות ערכיות שנוגעות להלכי הרוח בצה"ל מוצאי תפקידו של הנ"ל, חייבים להעיר, הגם שאנחנו רק אנשים פשוטים שלא בקיאים ומעורים בכל מה שקורה. ולוואי ילקחו הדברים בחשבון אצל מחליפו, רמטכ"לנו החדש, רב אלוף אביב כוכבי, ה' ישמרהו ינצרהו ויצליח דרכו.

1) צבא הגנה לישראל, כשמו כן הוא – צבא המגן של מדינת ישראל. צבא שמטרתו היחידה הינה ניצחון על האויב בכל סוג של מלחמה. בשנים האחרונות, ובעיקר בקדנציה של קודמך, רב אלוף במיל' גדי איזנקוט, על אף כל ההישגים המבצעיים המרשימים, נדמה שהצבא קצת סטה מדרכו הרגילה והכניס את עצמו למלחמות לא לו. הצבא שם את עצמו בקדמת הבמה ונקט עמדה בסוגיות חברתיות ותרבותיות שהחברה האזרחית דנה בהם.

2) מלבד זה שלצה"ל אין סמכות לנהוג כך והוא לוקח לעצמו מנדט שהוא לא קיבל, הדבר פגע ופוגע פגיעה משמעותית בתדמיתו של הצבא והעומדים בראשו. אם בעבר היינו רגילים לראות באלופי הצבא אנשים מורמים מעם, בעלי שאיפה אחת ויחידה – שמירה על ביטחון ישראל, בשנים אחרונות חל פיחות משמעותי במעמדם.

כשמשה כהן מאופקים וישראל ישראלי מקרית שמונה, שומעים אלופים מדברים בצורה מלאת ביטחון בשבחם של ערכים מסוימים, משל הם היו ערכים שהחברה בישראל בחרה כולה יחד לקבל על עצמה, הם תוהים לעצמם על הם מדברים, והאם אולי כדאי להוריד את תמונתם מקיר המוסך אותו הם מנהלים.

תדמיתו של הצבא בעיני הציבור איננה דבר של מה בכך. חלק משמעותי מכוחו של צה"ל נובע מהאמון הבלתי מסויג אותו הוא מקבל מאזרחי ישראל.

3) כיוון שמטרתו היחידה של הצבא צריכה להיות ניצחון במלחמה, חינוך חיילנו צריך להיות מוכוון אך ורק למטרה הזו. היכרות עם הנרטיב של האויב, סוגיות תרבותיות מורכבות, מצוקת ההומואים, מעמדם של מהגרי העבודה/ פליטים מאריתראה וכו', הם כולם דברים מעניינים שאולי ראוי לעסוק בהם, אולם לא בצבא. צה"ל בפיקודך חייב להכריע – רק מי שידע להפוך את חיילנו לקרביים יותר ומנצחים יותר, יקבל את הזכות לעסוק בחינוכם.

אולי כדאי לחשוב שנית על הקמתו מחדש של ענף 'תודעה יהודית' ברבנות הראשית, מי שהיה אחד הגורמים היחידים שענו על הצורך בחינוך ערכי והוספת מוטיבציה לשירות קרבי וניצחון במלחמה.

4) הרבנות הראשית, הרבנות הצבאית וכל גדולי ישראל מאז הקמת המדינה הורו לבנות דתיות שלא להתגייס לצבא. וכך היה. כחלופה הוקם מסלול מיוחד של שירות לאומי. בקדנציה של קודמך בתפקיד נפל דבר – צה"ל בחר להילחם בחברה הדתית ובנותיה ולשכנע אותן להתגייס בעזרת מניפולציות שונות. זיוף אחוזי הגיוס של הבנות הדתיות, מעקבים פולשניים אחר אורח חייהן, בחני פתע בהלכה בלשכת הגיוס ועוד.

יכול להיות שבזכות התעמולה ושטיפת המוח בתקשורת, הצבא זכה בעוד כמה חיילות דתיות שנכנעו והצטרפו לשורותיו. אבל הוא איבד הרבה יותר. הציבור הדתי לאומי איבד הרבה מהאמון שלו בראשי המערכת ואף נאלץ לצאת למערכה כנגד הצבא, כדי לשמור על עצמו ממי שמנסה לעצב אותו מחדש. יש לנו סבלנות כלפי החברה החילונית ואנחנו מוכנים לחכות לה עד ליום בו גם היא תעכל שהצבא איננו סביבה מתאימה לאישה. אין לנו שום סבלנות כלפי מי שנסה לכפות עלינו אורח חיים לא לנו.

5) ואם כבר גיוס בנות דתיות, כמה מילים על גיוס בנות בכלל. דובר צה"ל, החל מהימים בהם ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז עמד בראשו, ועד עתה, לקח על עצמו ליחצ"ן את אחד המהלכים המטורפים ביותר שצבאנו האהוב עבר אי פעם. במהלך שכולו נובע מאג'נדת שוויון וטשטוש בין המינים, צה"ל בחר להכניס בנות לכל מקום, גם על חשבון כשירותו ויכולתו לעמוד במשימותיו.

התוצאות מביכות ולעתים אף מסוכנות. מהורדת הרף באימונים – ספסלים ב'בוחן מסלול', פחות מים ומחסניות במסעות, מסעות קצרים וכו', דרך אירועים מבצעיים בהם חיילות חמושות נסות על נפשם מפני שני פלסטינים שחמושים ב... רכב ועד לגדודים שהלוחמים בתוכם טוענים שהם דומים יותר לבית בושת מאשר כוח לוחם.

6) הפרקליטות הצבאית הפכה להיות מגוף שאמור להגן משפטית על צבאנו לגוף שמעצב ומורה דרך מוסרית להתנהלות בשדה הקרב. לפצ"ר אין שום סמכות או עליונות מוסרית לקבוע מה נכון ומה לא, ונדמה שלעתים זה נשכח ממנו ומאנשיו. מפקדי הצבא הם אלו שאמורים לפקד עליו ולהורות לו מה נדרש ממנו.

את טביעות האצבע של מעורבות היתר של הפרקליטות הצבאית ניתן לראות בעשרות סרטונים מביישים ב'יוטיוב'. צה"ל יכול להפציץ כל לילה בדמשק, אבל הרתעתו לא תגבר אם חיילים ימשיכו להסס ולברוח מפני ילדים ערבים שזורקים אבנים.

יותר מדי פעמים בשנים האחרונות נקלענו למצב בו חיילים בחרו שלא לחתור למגע, להסתער ולחסל מחבלים חמושים. הציפיות המוסריות מהחיילים, מלבד זה שהן אינן מוסריות כלל, כובלות את ידיהם ומלמדות אותם מה רוח המפקד.

בשולי הדברים, כיצד ייתכן שזקן העמים, זה שקיבל תורה מן השמים בעלת ערכים אלוקיים נצחיים, צריך להישען ולהיסמך על המוסר המעוות של עמי אירופה ואמריקה. האם אין לתורתנו מה לומר בכל סוגיית 'טוהר הנשק'. מדוע בשעה בה הפצ"ר מקבל מעמד של כהן דת כל יכול, נפקד מקומו של הרבצ"ר?

כבוד הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי,  משא כבד מונח על כתפיך ועבודתך עבודת קודש. תקן טעויות קודמך, מלא שליחותך, וה' יאזרך חיל ויצליח דרכך.