מדוע ישראל מתעלמת מהתעצמות מצרים?

מדוע מצרים שצריכה כל סנט לשרידות המשטר, משקיע מיליארדים כה רבים ברכישת נשק כאשר אין עליה שום איום חיצוני?

צחי לוי , י' בשבט תשע"ט

דעות צחי לוי
צחי לוי
צילום: עצמי

העיתון הגרמני "דר שפיגל" דיווח בשבוע שעבר כי ממשלת גרמניה אישרה מכירת שתי פריגטות חדישות מדגם meko A-200 למצרים. מדובר בפריגטות גדולות במיוחד בדחק של 3,400 טון, כמעט כפול מגודלן של ספינות הסער 6 הנבנות באותה מספנה בגרמניה עבור צה"ל (כ-1800 טון דחק לפי פרסומים זרים).

הרכש הזה מצטרף להתעצמות בקנה מידה שהוא לא פחות מהיסטורי בצי המצרי.

הרשימה הבאה היא לא כל הסד"כ של הצי המצרי, אלא רק הרכש החדש של השנים האחרונות כפי שפורסם:

  • 4 ספינות טילים צרפתיות מדגם gowind- 2500 בדחק 2500 טון כל אחת, שתיים כבר סופקו ועוד שתיים נבנות באלכסנדריה בפיקוח צרפתי.
  • משחתת הטילים המונחים מסדרת FREEM בדחק 6,000 טון (ספינה אחת)
  • 4 צוללות גרמניות מתקדמות מדגם 209
  • 2 נושאות מסוקים (!) צרפתיות ענקיות מדגם "מיסטראל" בדחק 21,000 טון שיועדו במקור לרוסיה, אך בגלל העיצומים האירופים בעקבות פלישה רוסיה לקרים ולאוקראינה, נמכרו למצרים, ככל הנראה במימון סעודי, כאשר הרוסים מספקים 48 מסוקי תקיפה מתקדמים עבור הספינות, המצוידות גם בנחתות המסוגלות גם להנחית 2 גדודים ממוכנים/שריון מכל ספינה.
  • 4 ספינות טילים אמריקאיות מהירות מדגם "אמבסדור" בדחק 600 טון
  • ספינת טילים מהירה P-320 רוסית בדחק 550 טון

המשמעות המצרפית של הרכש הזה היא יכולות סמי מעצמתיות שמעולם לא היו מנת חלקו של חיל הים המצרי, על אף שתמיד היה למצרים צי גדול.

נשאלת השאלה, מי האויב הדמיוני נגדו המצרים צריכים כל כך הרבה כוח אש ימי?! הצי האיראני הישן והמתפרק? לוב שאינה קיימת? סודן? מצרים מדינה ענייה המתקשה להאכיל ולהשקות את אזרחיה. מדוע מדינה כזו, שצריכה כל סנט לשרידות המשטר, משקיע מיליארדים כה רבים ברכישת נשק כאשר אין עליה שום איום חיצוני?

מה יועילו הפריגטות והמשחתות נגד דאע"ש בסיני? מדוע מצרים צריכה שתי נושאות מסוקים עם יכולת הנחתה של חטיבה ממוכנת (גם יחד)? היכן הם מתכננים להנחית כוחות?

ההתעצמות המצרית לא נגמרת בחיל הים. זו רק דוגמא בולטת אחת. היא קיימת בכל המערכים של הצבא המצרי, בכלל זה בחיל האוויר המצרי שקלט מספר רב של טייסות חדשות, צרפתיות (מטוסי רפאל), רוסיות (מיג 29) ואמריקאיות (f-16 מדגמים חדישים).

השריון המצרי חמוש בעיקר בטנקי "אברהמס" אמריקאים מתקדמים המורכבים ברישיון במפעל מצרי.

לצערי ישראל אדישה, למרות שראתה עד כמה המשטר במצרים עלול להיות הפכפך, ולא עושה דבר בנושא. בהיעדר אויב מוגדר, מותר לנו לחשוד שכל הנשק מתקדם הזה, עלול להיות מופנה יום אחד נגדנו. בהקשר הזה חשוב להזכיר גם את דו"ח האלוף בריק, הטוען לרמת מוכנות נמוכה בכוחות היבשה של צבא המילואים.

כשאנחנו בנינו מכשולים וגדרות במיליארדים מול חמאס וחיזבאללה, בכסף שהיה אפשר לרכוש בו אמצעים התקפיים משמעותיים עבור צה"ל, המצרים רכשו יכולות התקפיות משמעותיות.

לפי פרסומים רבים, ביקשו המצרים מישראל, וקיבלו, שורה של הקלות בנושא פירוז סיני לטובת מלחמה בדאעש. על אף שאין חולק שמדובר באינטרס ישראלי, ישראל חייבת לשאול את עצמה האם מצרים לא מנצלת את הלחימה בדאעש כדי לשחוק את פירוז סיני, שהוא אבן יסוד בהסכם השלום בן המדינות. הדעת נותנת כי לאור ההתעצמות המצרית ישראל דווקא צריכה להגדיל את שולי הביטחון שלה מול מצריים, ולכן יש לבחון מחדש שורה של הקלות שניתנו למצרים בנושא פירוז סיני.

הלקח הגדול ביותר ממלחמת יום הכיפורים הוא שיש להפריד את "מודיעין הכוונות" מהמודיעין הטקטי, כלומר מפוטנציאל היכולות. אין ספק שאין שום כוונה מצרית לתקוף את ישראל, מצד שני המצב ההפכפך במזרח התיכון, כפי שהוכח במיוחד במצרים, מחייב מוכנות למקרה שיתרחשו שינויים באזור.

בנושא מירוץ החימוש המצרי ישראל צריכה לפנות לארצות הברית, הערבה לחוזה השלום, בדרישה לפעול בנדון. הגיע הזמן לצאת מהאדישות אל מול ההתעצמות המצרית, ולנקוט במהלכים מדיניים תקיפים כדי להגביל אותה במקביל להערכות הולמת של צה"ל. דווקא צעדים נחושים כאלו ישמרו על הסכם השלום בין המדינות.