קלקלת הפריימריז

שיטת הפריימריז נתפסה עם הבאתה מארה"ב כשיא הדמוקרטיה. עד שנחשפו 'מיפקדי הארגזים' שגילו כי קלקלתה עולה על תועלתה.

מנחם רהט , י"א בשבט תשע"ט

מנחם רהט
מנחם רהט
צילום: עצמי

1.

זיכרון אישי: בשיא ימי נסיקתה של מפלגת העבודה, ערב הבחירות לכנסת ה-12 (1988), נתמניתי לעמוד בראש הדסק הפוליטי של עיתון מעריב, שהיה אז בימי גדולתו. לקראת כניסתי לתפקיד מצאתי לנכון להיפגש עם ראשי כל המפלגות בזירה הפוליטית דאז.

כך הגעתי גם ללשכתו של עוזי ברעם, מזכ"ל מפלגת העבודה (1984-88), לימים שר בממשלות ישראל. ניהלנו שיחת היכרות בלתי פורמלית ועסקנו בנושאים שעניינו את שנינו. עוזי ברעם היה מוטרד מאוד מירידת קרנה של מפלגת העבודה, שהייתה אז שותפה בממשלת הרוטציה פרס-שמיר.  

2.

מפלגת העבודה עסקה אז בנסיונות להמציא דרכים חדשות, רעננות, שמגיעות מחוץ לקופסה, כדי לחזק את כוחה שהלך ונשחק בסקרים. ברעם המזכ"ל חיפש את הגימיק המנצח. כך הגיע לשיטת הפריימריז (בחירות מוקדמות) לבחירת רשימת הח"כים לכנסת הבאה, שיובאה מארה"ב. השיטה נחשבה אז לשיא הדמוקרטיה, מפני שהעניקה לכל חבר מפלגה, עד אחרון החברים שבקצווי ארץ, שלא היה לו קשר ישיר ואמיתי עם המפלגה, להשתתף בהליך בחירת מועמדי המפלגה למוסדות השלטון. ברעם אימץ בהתלהבות את הרעיון שמשמעותו מבחינתו היתה, קירוב המפלגה אל העם.

שיטת הפריימריז נועדה להחליף את השיטה המיושנת של בחירת מועמדי מפלגת העבודה לכנסת. עד שברעם הצליח להטמיע את הרעיון במפלגה, הורכבה רשימת מועמדי העבודה לכנסת, כמו גם מועמדי מרבית המפלגות האחרות, ע"י 'ועדה מסדרת'. בכל מפלגה הוקמה ועדה כזו שהורכבה מחבורת עסקנים מרכזיים, שייצגו את מרבית קבוצות הכוח הפנימיות. אלה התכנסו בחדר אפופי עשן סיגריות סמיך ומחניק, לגיבוש רשימת מועמדים, ולא יצאו מהם עד אשר הורכבה הרשימה הסופית. בדרך כלל היתה זו רשימה מאוזנת והוגנת המייצגת את כל אגפי המפלגה ומחנותיה.

אבל משהפציעה שיטת הפריימריז במקומותינו, נזרקה במרבית המפלגות השיטה הישנה לטובת השיטה האמריקאית שנחשבה לשיא הדמוקרטיה, בשל העובדה שהיא מצמצמת מאוד את הניכור שבין המפלגה לחבריה. מיותר לציין הפריימריז דרשו מכל מפלגה משאבים כספיים גבוהים, בשל הצורך לערוך מיפקד חברים שיקבע מי ומי משתתפים בהליך הבחירה בפריימריז.

3.

ראשונת המפלגות שתבטל את הפריימריז לקראת בחירות 2019 היא הבית היהודי, ויותר נכון: האגף המפד"לי במפלגה המהווה קואליצית זהות אינטרסים של המפד"ל והאיחוד הלאומי. מבחינה טכנית מתבטלים הפריימריז הן בשל קוצר הזמן שנותר עד לבחירות בתחילת ניסן הבעל"ט, והן בשל עלותה הגבוהה של השיטה. מרבית החברים במוסדות המפד"ל הבינו זאת, אך היו גם שעירערו על ביטול הפריימריז ובהם גוף המכנה עצמו 'המפד"לניקים החדשים'.   

4.

ואולם, בחינת התנהלות הפריימריז בשנים הרבות שחלפו מאז הונהגו לראשונה, מובילה למסקנה שהשיטה שנחשבה כל כך מוצלחת, משום שהצליחה לחבר בין המתמודדים לציבור המצביעים, ולהעניק אשליה של מעורבות פוליטית אפילו לאחרון חברי המפלגה, רחוקה מלהיות מופת להגינות וטוהר.

יתרונותיה מתקפלים בפני חסרונותיה. אחד מהם נעוץ בכך שהיא מקנה כוח בלתי פרופורציונאלי למיעוט קטן של מתמודדים: עסקנים, קבלני קולות, פונקציונרים ובעלי הון, שמסוגלים לארגן 'מיפקדי ארגזים' לרישום סיטוני של 'פייק חברי מפלגה' רק לצורך הפריימריז, אף שברור לכל שותפי הצגת ההתפקדות ש'מתפקדי הארגזים' לא באמת מזדהים עם המפלגה, ולא יצביעו למענה.

פרופ' שלמה אבינרי, מבכירי חוקרי מדע המדינה, הגדיר את הפריימריז כ'פייק דמוקרטיה', שמערערת את עצם קיומן של המפלגות: "במקום מפלגות המבוססות על חברות מתמשכת ואקטיבית, פעילות בסניפים, קיום ועידות ודיונים מדיניים ואידיאולוגיים, נוצר מוסד ה'התפקדות' שאיפשר הצטרפות פורמלית של זרים למפלגה, זמן קצר לפני הבחירות, ולהשפיע על רשימת מועמדיה".

5.

שיטת הפריימריז היא שהצמיחה תופעות מסוג 'הליכודניקים החדשים' – חבורת אנשי שמאל קיצוני שחותרת להשתלט על הליכוד מבפנים ולהשפיע באמצעות 'פייק מתפקדים' על הרכב הרשימה לכנסת, וכך להסיט את הליכוד שמאלה. הפריימריז גם הצמיחו 'פייק מתפקדים' לליכוד ממחנה הימין, שאמנם התפקדו לליכוד כדי להשפיע על אופי הרשימה ולהכניס לתוכה כמה שיותר מתמודדדים מן הימין הלאומי, אולם בדיקות שונות העלו כי מתפקדים אלה אינם מצביעים לליכוד ביום פקודה, כלומר ב'יום הבוחר'.

הדברים הוכחו כשהתברר שבישובים מסויימים המזוהים עם הימין הלאומי, רשומים מתפקדי ליכוד במספר העולה על מספרם של פתקי מחל בקלפי של אותו ישוב. לא פלא שבבחירות הקודמות ניסה הליכוד לפרוט על מצפונם של ה'פייק מתפקדים' ושיגר אליהם הודעות ווטסאפ בזו הלשון: "מתפקד יקר, אם הבית היהודי הוא ביתך האמיתי, אנא תן לליכודניקים האמיתיים לקבוע את רשימתם. דרך ארץ קדמה לתורה. מדבר שקר תרחק". 

6.

כיום מדברים בליכוד על כ-5,000 'ליכודניקים חדשים', סוסים טרויאנים שצמחו בערוגות השמאל אך התפקדו לליכוד. בדיקה שנעשתה אצל רשם המפלגות העלתה שיש כיום בישראל למעלה מ-6,000 אזרחים בעלי רישום כפול - בליכוד ובעבודה, דבר שמהווה עבירה פלילית של ממש. אפילו כ-1,500 חברי מרצ רשומים כחברי ליכוד.

ויש 3,000 אזרחים שרשומים כחברי הליכוד והבית היהודי, וגם 300 שרשומים חברי הבית היהודי והעבודה.

מצב זה הוביל את שיטת הפריימריז, שיא הדמוקרטיה, לידי פשיטת רגל. ראוי על כן שתיעלם מנופן של כל המפלגות בישראל. לא כל מה שטוב לאמריקה, טוב לישראל.