יום השואה הבינלאומי וארץ ישראל של העם היהודי 
יום השואה הבינלאומי וארץ ישראל של העם היהודי

היום יצויין בעולם יום השואה הבינלאומי. אחד מההישגים של מדינת ישראל בפעילותה באומות המאוחדות, ויש כמובן גם לציין לטובה את שר החוץ לשעבר סילבן שלום שפעל לכינון יום זה ברחבי העולם.

זה לא סוד שהפלסטינים אימצו לעצמם את הנרטיב היהודי שכן נרטיב זה בסופו של דבר העניק לעם היהודי מדינה עצמאית בשטחי ארץ ישראל, מדינת ישראל. הפלסטינים משתמשים בערמה בכדי לצבור נקודות זכות במאבקם והדוגמא הכי טובה נאומו של טיבי ביום הזיכרון הבין לאומי לשואה ב-27 בינואר 2010 שהוכתר כנאום הטוב ביותר שהושמע אי פעם בכנסת. (הארץ, 28.1.2010, יונתן ליס).

כדי להבין הכיצד זכה טיבי לתואר זה, להלן הנאום של טיבי בשלושה חלקים ואני ממליץ בחום לכל אחד ואחת מאיתנו ממליץ בחום רב להאזין היטב למילים שטיבי אומר.

קטע נוסף לחצו כאן,קטע שלישי לחצו כאן

הסופר פר' יהושע גתי, במאמר שפרסם בבלוג "נאומים פוליטיים חשובים" מנתח את נאומו של טיבי כשהוא מגלה כי הרטוריקה בנאומו של טיבי הצליחה לסנוור את נבחרי ישראל. טיבי משתמש בטכניקה של הסרת מחסומים וסממנים מזהים כשהוא מציין בנאומו: "זה הרגע שבו אדם חייב להשיל מעליו את כל כובעיו הלאומיים או הדתיים. להשיל את השוני ולגלום גלימה אחת ויחידה: גלימתו האנושית ולהביט בעצמו ובסביבה ולהיות בן אנוש. בן אנוש בלבד" .

עוד אומר טיבי בנאומו: "כוח רב משחית מאוד. כוחנות, לאומנות משיחית, פאשיזם וגזענות הם הדרכים למשוך אנשים על בסיס המוני כדי לתמוך במדיניות שלמעשה מיועדת למחוץ אותם, למחוץ את כולנו." ובכך, טיפין טיפין הוא מעמיד לנו מראה מול העיניים, את המראה שהוא מצטט מעל כל במה: "הג'נוסייד" נגד העם הפלסטיני. 

מה שטיבי לכאורה עושה, זה עיגול פינות של ההיסטוריה, שכתובה מחדש וטשטוש ההוכחות של ההיסטוריה. טיבי אינו מכחיש שואה. טיבי מאמץ את השואה בחום. הוא טוען בכל הזדמנות כי ישראל היא זו שמטילה שואה על העם הפלסטיני. 

טיבי ושאר ההנהגה הפלסטינית, משתמשים באותם משפטים שאנו מורגלים להם אלא שהם מוחקים את המילים "העם היהודי" ומבשבצים במקומם "העם הפלסטיני" כי טיבי יודע שלא ניתן להכחיש את השואה. ההוכחות לכך מוצקות מידי אבל למה לא לאמץ את הנרטיב שהצליח לבנות מדינה? השהידים של טיבי, הם על "עולי הגרדום" שלנו. 

כיוון שהעולם המודרני בו אנו חיים עמוס בשלל אירועים וחשיפה תקשורתית רבה, הרי שגם הזיכרון העצמי שלנו מוגבל ביכולת אגירת האירועים ותיוגם. 

הפלסטינים, לכאורה עם שעברו ההיסטורי לוטה בערפל, חיפשו דרך קיצור כדי לבנות לעצמם את הנרטיב שלהם ואימצו לעצמם את הנרטיב היהודי של "השיבה למולדת" ועוד סממנים שמשתלבים טוב עם השפה העברית עד כדי כך שאם חוזרים על אותו השקר כמה פעמים, גם הדובר משתכנע שהוא דובר אמת. 

טרוריסטים פלסטיניים רבים שישבו בבתי הכלא הישראלים, למדו בעל פה בזמן שהייתם את ספריו של מנחם בגין ושאר ראשי המחתרות, כמו "המרד", "בלילות לבנים", "במחתרת" ועוד. 

ספרים אלו, בצער רב, היוו הנחת אבן היסוד לקביעת השלדים הניהוליים של ארגוני הטרור. היו להם מורים טובים. 

ספר שהתפרסם בשנים האחרונות, סוקר את ארץ ישראל בשנת 1650 בקירוב. הכותב מספר כי הארץ שוממה, רוויה במחלות, ויהודים מעטים בה. 

כמה פעמים אנו אומרים "אילו הייתה מדינת ישראל קמה במקום אחר" אירופה (דוגמא פחות רלוונטית בימים אלה) או באוגנדה של הרצל? 

אם פעם, המונח "המדינה היהודית" הפך להיות למדינה יהודית ואחר כך מדינת כל אזרחיה, הרי שכאן יש את הגמשת ההיסטוריה. 

מזכאים ברורים למדינה בזכות (על פי ועדת פיל לחלוקת הארץ הייתה בשנת 1937 והצהרת בלפור הייתה בשנת 1917, הרבה לפני מלחמת העולם השנייה) ולא בחסד כפליטים המחפשים בית, הפכנו להיות מדינה המכילה כל אחד שלוטש עיניו לציון, החל מעם שאימץ לעצמו את הנרטיב היהודי כעם החפץ במולדתו, דרך שלל של פליטים מהגרים ממדינות אפריקה או מדינות זרות אחרות, מבלי שתהיה להם כל זיכה לארץ זו וכלה בפליטים הנסים לעבר שערי אירופה הפתוחים. 

האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה או ממציאה עצמה כל פעם מחדש?  הרי שאין מקום בשלב זה של הגלגל המסתובב לאפשר טשטוש הגבולות הברורים בין זיקתו של העם היהודי לארץ לבין שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין כמופיע בקריאתו של בן גוריון במגילת העצמאות. 

מפלגות השמאל מאמצת בחום את הפרשנות ל"מדינת כל אזרחיה" ועלינו לזכור כי לא מדובר רק בטשטוש הגבולות הברורים אלא גם הגמשת העבר ומחיקת הזיכרון הקצר של מהותה של הקמת מדינת ישראל. 

ארגון J-nerations שאני עומד בראשו, הפועל לשימור מורשת יהדות אירופה, מתמודד מידי יום עם מציאות שכתוב השואה, בין אם על ידי ממשלת פולין המשנה את דפי ההיסטוריה ברגל גסה בין מדפי ספרי ההיסטוריה לדור שלעתיד לבוא, ובין אם על ידי מחיקה מאסיבית ואגרסיבית של בתי עלמין יהודים כדי להפכם לחלקות נדל"ן יקרים לשימושים אחרים וזאת בניגוד לכל חוק בינלאומי קיים, ובין אויבי העם היהודי וביניהם העם הפלסטיני, העם שהמציא את עצמו מחדש. 

ביום השואה הבינלאומי, עלינו לעמוד על המשמר, שלא לאפשר לשואה לחזור כמו בסיסמא NEVER AGAIN  אולם באותה ההזדמנות, עלינו לעמוד על משמר גבולות הארץ ולאחוז בה כשראשינו בעמקי תורתה וכפינו בחוזקה ברגבי אדמתה.