אדוני ראש הממשלה, הגזמת

הביקור שלך בנתיב האבות מלא בציניות. באת להצטלם ולשתות את מעט הדם שעוד נותר בעורקי הציבור הדתי-לאומי.

הרב יצחק נריה , כ"ג בשבט תשע"ט

הרב יצחק נריה
הרב יצחק נריה
צילום: יח"צ

למראה התמונות והכתבות על ביקור ראש הממשלה בנתיב האבות איני יכול לשתוק.

לפני כשנה הזעקת אותנו, אדוני ראש הממשלה, קבוצה של רבנים מהציונות הדתית. לא הבנו מה קרה שנקראנו לבוא אליך בדחיפות כזו. אבל אנחנו כאלה, מפדלניקים, מכבדים.

הפגישה החלה והעשן התפוגג. קראת לנו כדי לשוחח איתנו ודרכנו על העוול הנוראי שעושים לך, על המשימות החשובות שיש לך כראש ממשלה, על הסכנה בעליית ממשלת שמאל ועל הניסיון להחלפת שלטון לא באמצעות הקלפי. 

הקשבנו בנימוס, ואפילו הסכמנו שיש אי צדק בתהליך. אבל אז פנית אל הזקן שבחבורה הרב חיים דרוקמן שליט"א ובחיוך שאלת אותו הרב דרוקמן מה יש לו לומר. הרב דרוקמן ענה לך שהוא מבקש בעניינים פוליטיים לפנות דרך בנט וח״כים של הבית היהודי. אבל הוא מבקש להעלות עניין מוסרי. ברגע אחד קולו השתנה, מקירות ליבו הוא זעק על העוול שנעשה בנתיב האבות. הוא ביקש ממך שתעצור את ההרס ושתפעל לתיקון המעוות ולעצור את ההרס.  

תחינותיו, אדוני ראש הממשלה, הציתו לרגע תקווה. דלתות לשכתך שהיו נעולות עד כה בפני תושבי נתיב האבות, נפתחו לרגע. חשבתי לעצמי שאולי תתעשת ואולי העוול הזה יימנע. כמה תום וטוהר היה בזעקה של הרב דרוקמן. וכמה צפייה הייתה לנו. בכל זאת אדם נרדף מרגיש אמפטיה לנרדף אחר. 

את ההמשך אנחנו מכירים. הרבנים נחלצו לטובתך בתקשורת, הסברנו שאין זה ראוי להחליף שלטון בלחץ של תקשורת. אנחנו עשינו את המוטל עלינו. אבל את החלק שלך לא ניסית לקיים. בנתיב האבות הבתים נהרסו, ואנחנו הרבנים והמחנכים נשארו לטפל בבעיות הערכיות והחינוכיות של פינוי שכזה.

אבל היום, הפלא ופלא, הפוליטיקאים נוהרים להתנחלויות. באת להצטלם ולשתות את מעט הדם שעוד נותר בעורקי הציבור הדתי לאומי. ובכן שתדע כל אם עבריה, בשעת אמת מי דאג ונלחם עבור ההתיישבות וחוסר הצדק, ומי מנסה לבנות את עצמו על גבה הכפוף והשפוף של הציונות הדתית. כמה ציניות יש בביקור שלך! 

אבל אולי כדאי להפסיק להתכופף ולחזור הביתה לשורשים. יש לנו דרך והיא תנצח.