נאום גנץ: שורה של סיסמאות חלולות

ברוב חוצפה ומתוך הסתה שקופה, כאחד מאחורי הביביפובים, ניסה בני גנץ להציג את נתניהו כחלק ממשפחת מלוכה.

הרב ד"ר חיים שיין , כ"ד בשבט תשע"ט

ד"ר חיים שיין בקרית שאול
ד"ר חיים שיין בקרית שאול
צילום: חזקי ברוך

למען האמת, לא התאכזבתי מנאום הבשורה על פי בני גנץ - כי לא היו לי שום ציפיות. היה ברור שנשמע סיסמאות חלולות בלי שום מסר רעיוני אמיתי, ושגנץ יצטרף למקהלת השמאל ההזויה שמרקדת סביב מדורת השנאה "רק לא ביבי".

ברוב חוצפה ומתוך הסתה שקופה, כאחד מאחורי הביביפובים, הוא ניסה להציג את נתניהו כחלק ממשפחת מלוכה. גנץ יודע להגיד שמדינת ישראל מצוינת, חזקה ואיתנה, אבל כדי לרצות את השמאל־מרכז הוא לא מוכן להודות שבמידה רבה, האחראי להישגים העוצמתיים האלה הוא בנימין נתניהו.

מפלגת "חוסן לישראל" (שם זמני, עד שיתברר שאין חוסן) הכריזה שבפני ישראל עומדים אתגרים ש"רק מנהיגים בגובה 1.95 מ' מתמודדים איתם". מי יגלה עפר מעיניהם של הרצל, דוד בן־גוריון, מנחם בגין, כולם ז"ל, שהיו נמוכי קומה עד מאוד והצליחו להוביל את עם ישראל להישגים אדירים? לרגע חשבתי שבני גנץ מועמד לתחרות יופי, לליגת כדורסל מקצוענית או לפסטיבל הגברים השרמנטיים. אכן, לישראל אתגרים גדולים, ולא פעם קיים יחס הפוך בין גובהו של המועמד ליכולתו להנהיג ולהוביל. הצלחת המנהיג היא פונקציה של גובה החזון והיקף הראש, לא של האורך בסנטימטרים.

הדמוקרטיה היא שיטת משטר שטרם נמצאה טובה ממנה. היא מאפשרת לכל אדם בעל יצר התמנות לזהות מצעד של אזרחים ולרוץ ולעמוד בראשו. בני גנץ זיהה מצעד של אזרחים שרוצים משהו חדש, וכלל לא אכפת להם מה יש בתוך הקנקן. הוא הקים מפלגה, העניק לה שם - וכבר רואה את עצמו כמי שראוי ומוכשר להוביל את מדינת ישראל. מפוליטיקאים מתחילים אפשר לצפות למידת ענווה ויראת אחריות. במציאות חיינו המורכבת אין מקום לחובבנים. סיסמאות ריקות ונבובות לעולם אינן יכולות לשמש תחליף לדרך ולחזון. לגנץ אין שמץ של ניסיון מדיני, אין מינימום של ניסיון כלכלי, והעובדה ששריין לבוגי יעלון שלושה מקומות בעשירייה הראשונה - כשהסקרים מנבאים לו אפס מנדטים - מגלה שגם אין לו כישורים פוליטיים בסיסיים. לאור מה שקראתי בימים האחרונים, אני מטיל ספק גם ביכולותיו האסטרטגיות־צבאיות.

ג'ון סטיוארט מיל וטוקוויל, מהסנגורים הגדולים של הדמוקרטיה הליברלית במאה ה־19, חששו מהיסוד הפופוליסטי שלה, קרי: שלטון הרחוב. הדמוקרטיה יכולה לשמש כר פורה עבור קוסמים, להטוטנים ומפזרי אשליות. קל לשווק אותם להמונים, אך משהאמת מתבררת, מחיר התנפצות האשליות קשה מנשוא. גנץ בנאומו פיזר אשליות חסרות בסיס, בתקווה שיהיו די אזרחים שיהיו מוכנים לצעוד לנהר לצלילי חלילו.

אדם שמבקש להיבחר ולהנהיג חייב לציבור הצגה של עמדה מעשית, אחראית ותבונית. עמדה כזו צריכה להישען של שני נדבכים: עקרונות ערכיים יציבים וברורים, והערכות אחראיות של המצב העובדתי. גנץ ניסה לעטוף ימין ושמאל באריזת קוסמות של מתינות, אריזות מובהקות של שמאל מתחזה לימין. אשר על כן הוא מאתגר את לפיד וגבאי. הציבור הימני לא יקנה את התפאורה.

באדיבות "ישראל היום"