לוחמים למען בטחון ישראל

מאיר גרוס , כ"ח בשבט תשע"ט

מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

בכיר בגוף בטחוני חשאי, הצטרף לאחרונה למפלגה פוליטית ומיד שיחרר את חזונו המדיני. חזון זה כלל מסירת חבלי ארץ ישראל לאויב מוצהר, הקמת מדינה נוספת שאינה יהודית בארץ ישראל המערבית, ועוד כהנה וכהנה.

ההצהרה מעוררת השתוממות, במיוחד כשהיא באה מפי מי שנלחם בטרור שנרקם והופעל נגד ישראל ונגד יהודים בעולם. שהרי זהו שדר ברור לאויב שמצהיר גלויות על רצונו בהשמדת ישראל, ואף פועל נמרצות להגשמת חלומו.

השדר אומר, למעשה, שהלחץ על ישראל עובד וכדאי לאויב להמשיך בו כי ישראל בדרך להישבר. והאויב מחייך גלויות ואין לו כל צורך אפילו לשחק משחקים של העמדת פנים. הוא לא יושיט יד לשלום, הוא לא ינסה להידבר עם היהודים. שהרי ברור שההצעות של היהודים - שהוא מקווה להן - רק תתגברנה ביתר שאת, והוויתורים בהן רק יתרבו. וממילא הם סבורים שהגברת הלחצים על ישראל היא הדרך הטובה ביותר להגיע במהירות האפשרית ליעדם. שהוא, אגב, איננו שלום עם מדינה יהודית.

ברור שהרעיונות שאותו אדם העלה אינם חדשים. אבל כשהם באים מפי מי שהיה ב"מוסד חשאי", יש בהם הרבה מעבר להצהרה של פוליטיקאי. זה מתפרש כאות חולשה, וכחיזור גורלי אחרי אויב שאינו חדל מניסיונות לפיגועים ורציחות של יהודים בישראל.

ואפשר להתבונן במבט כולל יותר, גם מעבר לאדם הבודד. יש גוף בארץ המתהדר בכותרת של  "מפקדים למען ביטחון ישראל". ובתכניותיהם הם מוותרים על נחלת אבות ועל ההיסטוריה שלנו ועל אמתותה. השדר הכולל שלהם גורם לנו להרבה פגיעות ומחליש את האמת שלנו בזירות העולם. "אכהה מוחו ושכח שעמו הצדק" מגדיר זאת המשורר נתן אלתרמן. החולשה הזאת גורמת לנו פגיעות ונזקים אדירים.

ואולי כדאי להקים כנגד ה"מפקדים", את ארגון הלוחמים למען ביטחון ישראל. גוף שיאגד חיילים וקצינים כאחד. גוף כזה , מטבע הדברים, ייצור איחוד ואחדות בין כל חלקי האומה. במדינה היהודית שלנו, שאימצה לעצמה גם את הדרכים הדמוקרטיות, הבחירות מצביעות על המציאות הפוליטית. ואם הימין זוכה בבחירות ומקים את הממשלה, הרי שזו הצבעה במשאל עם מייצג ובעיקר מחייב.

זהו ביטוי לרצונו של העם. אופוזיציה במדינתנו הדמוקרטית חייבת להבין שזה גם החתך של האוכלוסייה בצבא. וזו הדרך שאמורה לכוון את הממשלה ואת המדינה. מצב בו קמה קבוצת אנשים כלשהי ומתריסה נגד הרוב במדינה - תוך גרימת נזקים לכל המדינה ומוסדותיה - היא בגדר פיגוע. במיוחד כשהיא מייצרת מצג שווא יומרני.

ויש פה נקודה מאוד משמעותית ועקרונית. בדמוקרטיה אמתית מי שמוביל את המדינה היא הממשלה הנבחרת. לא התקשורת, לא המשפט, ובוודאי לא האופוזיציה. ובוודאי דיבורים חסרי אחריות של מי שנשאו בתפקיד בטחוני ראשון במעלה, מעבירים מסרים שהאויב מאוד אוהב אותם. והם מעודדים אותו בדרך הטרוריסטית. אולי הדמוקרטיה מתירה לו לומר הכל, אבל היכן האחריות שלו.

תוכלו לשנות, לפחות, את השם. למשל, גדוד של מפקדים. או להקת מפקדים. פשוט כדי להגדיר את הגודל. אפשר גם, מצד שני, מפקדים בעד הקטנת ישראל. או מפקדים תומכי ויתורים. כדי להבהיר את מה שאתם עושים, שזה להתנער ממה שהוא שלנו.

אז, חברים שימו לב. הלוחמים למען בטחון ישראל כוללים גם חיילים וגם מפקדים. ואלו דווקא הם הרוב הדמוקרטי. אוהב ישראל ונאמן לממשלתה. וכל עוד אין רוב שבחר בממשלה אחרת, נא כבדו את דעת הרוב. גם אם אתם חושבים שצריך להחליף את העם. כי זהו העם ואין לנו בלתו.