הסכם השלום עם הטאלבאן

ארגון אלקאעדה התמקם בארץ לא מתפקדת זו וממנה הוא תכנן וביצע את הפיגועים הללו שעלו בחיי יותר מ-3000 אנשים.

ד"ר מרדכי קידר , כ"ט בשבט תשע"ט

ד"ר מרדכי קידר
ד"ר מרדכי קידר
(צילום: דניאל רצבי)

בימים אלו פורסם שארה"ב וארגון הטאלבאן באפגניסטן הגיעו להסכם שלום שיאפשר לארה"ב לצאת מאפגניסטן אחרי שפלשה אליה ב-7 באוקטובר 2001, פחות מחודש אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001, ובגללם.

ארגון אלקאעדה התמקם בארץ לא מתפקדת זו וממנה הוא תכנן וביצע את הפיגועים הללו שעלו בחיי יותר מ-3000 אנשים.

ממשלת הטאלבאן, שאפשרה להפוך את אפגניסטן למדינת טרור הופלה תוך ימים אחדים והקואליציה המערבית שכללה את ארה"ב בנשיאות ג'ורג' ו. בוש, מדינות נאט"ו ואוסטרליה, הצליחה להשתלט על כל שטח המדינה תוך פחות מחודש, שלטון הטאלבאן חוסל כליל וכל בסיסי הטרור ומתקניו נפלו לידי הקואליציה.

רבים מהטרוריסטים שמילאו את המדינה נהרגו, חלקם נתפסו וחלקם ברחו למדינות אחרות, והרושם היה שהטאלבאן לעולם לא ישובו לכוחם ואפגניסטן לא תהיה עוד מדינת טרור. והיום פורסם שארה"ב הגיעה להסכם עם מי? עם הטאלבאן, הארגון האסלאמיסטי שהפך את אפגניסטן למדינת טרור. כיצד קרה השינוי שהפך את הארגון הבעייתי הזה לשותף להסכם אם ארה"ב? איך קרה שארה"ב, המעצמה החזקה בתבל, ניהלה מלחמת חורמה במשך 17 שנה נגד ארגון לא גדול ובסופן מקבלת אותו כשותף להסכם?

לשם הרקע אציין כאן שמקור כל הצרות באפגניסטן הוא העובדה שמדינה זו בנויה על עשר יחידות אתניות שמעולם לא הפכו לעם אחד מאוחד ומלוכד. הקבוצות הן: פשטונים, טג'יקים, אוזבקים, איימקים, הזארים, קירגיזים, בלוצ'ים, תורכמנים, פמירים ונוריסטאנים. לכל אחת מהקבוצות הללו יש לשון, לבוש, תרבות, מושגים, מנהיגות, אינטרסים ומיליציה חמושה משלה, ושיתוף הפעולה בין הקבוצות מינימאלי. כל סכסוך בין קבוצות – והיו כאלה רבים – גלש בדרך כלל למלחמת מיליציות, דבר שהפך את המדינה לגוף לא מתפקד.

כדי לענות על השאלה על ההסכם בין ארה"ב והטאלבאן, אפתח בסיפור אישי. בינואר 2009 הגיע ברק אובמה לכס הנשיאות בארה"ב. באוקטובר של אותה שנה הוא אסף את כל מי שהיה קשור לאפגניסטן – אנשי משרד החוץ, משרד ההגנה וארגוני המודיעין השונים – לסדרת דיונים ארוכה בשאלה מה צריכה להיות האסטרטגיה האמריקנית באפגניסטן, אחרי שארה"ב נלחמת בה כבר יותר משבע שנים והפתרון איננו נראה באופק. דמות מפתח בדיונים אלו היה ריצ'רד הולברוק, איש משרד החוץ האמריקני שכיהן אז כשליח המיוחד לאפגניסטן ופקיסטן.

באותם ימים הוזמנתי לכנס הבינלאומי השנתי של "החברה לחקר המזרח התיכון ואפריקה" ( Association for the Study of the Middle East and Africa – ASMEA ) , ארגון אקדמי של חוקרים אקדמאים העוסקים בסוגיות הקשורות למזרח התיכון וצפון אפריקה, שהתכנס בוושינגטון. בכנס הצגתי מאמר שכתבתי עם עמיתי וחברי, ד"ר יצחק מנסדורף, בנושא: "שבטיות בעולם הערבי והאסלאמי והשפעתה על בניין מדינה". עיקרו של המאמר הוא שאין טעם לכלות את הזמן והכוח על בניית מדינה על בסיס הטרוגני (ריבוי קבוצות שאינן יוצרות יחידה אתנית אחת) אלא עדיף לפרק מדינות הטרוגניות שאינן מתפקדות ליחידות הומוגניות (שכל אחת מהן בנויה על יחידה אתנית אחת מגובשת), שכן סיכויי הצלחתן גדולים הרבה יותר.

כשהייתי בכנס וושינגטון, יצרתי קשר עם אחר היועצים של ריצ'רד הולברוק כדי להעביר אליו את המאמר במטרה להביא את רעיון חלוקת אפגניסטן לחדר הדיונים שהנשיא אובמה ניהל באותם ימים. היועץ ביקש ממני לשלוח אליו את המאמר בדואר אלקטרוני וכך עשיתי. אחרי כחצי שעה – זמן מספיק לקרוא את המאמר – הוא צלצל אלי בזעם ואמר:  "אתה אומר שאין עם אפגני??? איזה גזען אתה!!!" עניתי: "לא, אין עם אפגני ואני לא גזען, כי מה שיש שם זה עשרה עמים שונים ונפרדים שמעולם לא התחברו להיות עם אחד, ואם אתם לא תפרקו את המדינה הלא מתפקדת הזו ולא תבנו לכל אחד מהעמים הללו מדינה נפרדת, אתם תהיו תקועים באפגניסטן עוד עשר שנים לפחות".

היועץ טרק את הטלפון בזעם, וכל השאר זה היסטוריה של שקיעת ארה"ב במדמנה האפגנית. כמעט עשר שנים עברו מאז אותה שיחה, וארה"ב מחזירה את אפגניסטן בדיוק לאותה נקודת התחלה: מדינה הטרוגנית, לא לגיטימית בעיני מרבית אזרחיה, ונשלטת בידי ארגון אסלאמיסטי קיצוני, המאמין בכל מאודו שארה"ב והמערב חייבים להיעלם מן העולם.

עד היום המלחמה עלתה בחייהם של 2419 חיילים אמריקנים ו-1142 חיילים של מדינות אחרות שנטלו חלק במאמץ הבינלאומי לייצב את המדינה תחת שלטון מתפקד. עשרות אלפי חיילים נוספים נפגעו גופנית ונפשית, ובמונחים של כסף המלחמה הזו עלתה למשלם המסים האמריקני כמעט טריליון (אלף מיליארדים) של דולרים. אך החמור מכול, אותו ארגון שהפך את המדינה למדינת טרור מקבל עכשיו חותמת הכשר אמריקנית מתוך תקוה שהוא יקיים את מה שהתחייב לעשות.

לא בדקתי את ההסכם ואם מופיעות בו סנקציות הנובעות מאי קיומו, אבל אני מוכן להמר על כך שהטאלבאן יעשו כל שביכולתם לצאת מההסכם בהקדם האפשרי ולהשתחרר מהתחייבותם לפעול על פיו. הדבר נובע מהאופן שבו מתייחסים אנשי הטאלבאן לארה"ב כמדינת כפירה השייכת לנוצרים, אשר על פי חוקי האסלאם חייבים לחיות תחת חסות האסלאם כ"ד'ימים" עם זכויות מוגבלות שאין להם שום זכות להילחם במוסלמים ולכפות עליהם הסכמים.

תחושתי היא שאנשי הטאלבאן שחתמו על ההסכם עם ארה"ב מתייחסים אליו כאל "הסכם חודיבייה" שמוחמד נביא האסלאם חתם עם הכופרים של מכה לכמעט עשר שנים, אבל הפר אותו אחרי שנתיים כאשר הם נרדמו בשמירה. ארה"ב תיסוג מאפגניסטן אחרי 18 שנות מלחמה שלא הושג בה כמעט שום הישג ארוך טווח. המדינה לא הפכה לדמוקרטיה, לא מכבדת זכויות נשים, לא מפרקת את המיליציות ואין לי ספק שלא יעבור זמן רב עד שנשמע על הפרת ההסכם בין הטאלבאן וארה"ב.

החטא הקדמון באפגניסטן הוא החטא של הבריטים אשר לפני מאה שנה – ב-1919 – יצרו את המדינה המלאכותית הזו על כל מרכיביה האתניים הרבים, מבלי שתהיה להם אפילו שפה משותפת לנהל את המדינה. החטא החדש הוא של ארה"ב שבמקום לתקן את הטעות הבריטית באמצעות פירוק המדינה והקמת מדינות הומוגניות על חורבותיה, המשיכה ארה"ב לתת חותם הכשר בינלאומי למדינה שאין לה יכולת לתפקד ולשלטון שאין לו יכולת לקבל את המערב כשותף לשום דבר חיובי.

ייתכן שלמשך תקופה מסוימת ההסכם בין ארה"ב והטאלבאן ישרוד, בעיקר כדי לאפשר לחיילים האמריקנים לסגת בביטחה מאפגניסטן. ייתכן שלתקופה מסויימת הטאלבאן יהיו נאמנים להסכם, כדי להרדים את הממשל האמריקני ולהעניק לו תחושה שהכול בסדר. עם זאת, אין לי ספק שבשלב כלשהו בעתיד הנראה לעיין הטאלבאן ימצאו סיבה להפר את ההסכם תוך שהם יאשימו את ארה"ב בהפרתו.

לכן הייתי מייעץ לממשל האמריקני לשים בתוך ההסכם כמה שיותר סנקציות שיוטלו על הטאלבאן במקרה שההסכם יופר במשך תקופה ארוכה מאוד, לא מכיוון שאני חושב שהטאלבאן יעמדו בהסכם אלא כדי שלממשל תהיה הצדקה לפעול באופן נחרץ במקרה שההסכם יופר. כדי שהטאלבאן יקיימו את ההסכם הם חייבים לדעת שהפרתו תהיה יקרה מאוד מבחינתם, ומחירה יהיה הרבה מעבר למה שהם מוכנים לשלם.

זו הדרך היחידה להגיע להסכמים עם ארגונים כמו הטאלבאן, והגיע הזמן שהעולם המערבי יבין את האופן שבו חושבים מורי ההלכה וראשי הארגונים האסלאמיסטים. הם חושבים מתוך נקודת מבט אסלאמית, הגורסת שכל הסכם עם כופרים הוא זמני בלבד.