"בענווה ובצניעות" - המבחן

עלינו כולנו לשמוח ולהתברך בהנהגתו של בצלאל כמנהיג גיבור שלא יכרע ולא ישתחווה. הרב רפי, הגיעה עת החיבורים.

הרב אביעד גדות , ל' בשבט תשע"ט

הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדות
צילום: עצמי

"כמה גדולים מעשי חייא" אומר רבי יהודה הנשיא (בבא מציעא פה:) על המחנך הדגול. עולם החינוך הוא ליבת העשייה התורנית והמעשה האמיתי ביותר.

המחנכים והמחנכות בישראל בונים נפשות ומתקנים עולם הרבה יותר מבעלי תפקידים יוקרתיים יותר, לכאורה.

יעמיד כל אחד מהקוראים לנגד עיניו דמות שהשפיעה עליו עמוקות ויווכח לדעת כי זרעי הערכים, האמונה, התורה והחכמה התפתחו בקרב נפשו ברבות השנים ומעמידים את קומת חייו.

הרב רפי פרץ הקדיש את חייו לעולם החינוך והתורה וראה בו ברכה, ברכת ה'. "קראו לי, אז באתי" הוא אמר.

ולהיכן הוא בא? לפוליטיקה ולהנהגה הציבורית המעשית. עולם זה שונה בתכלית ושם הרב רפי מתחיל את צעדיו הראשונים בהצנחה ישירה, כמועמד העדיף ביותר שנבחר מבין כלל המועמדים שהעמידה הועדה המסדרת של  הבית היהודי, מפלגה שנותרה חבולה והלומה. הלומה לא רק בגלל הפרישה חסרת האחריות של בנט ושקד, אלא בעיקר בגלל התנהלותה שלה עצמה על כלל חבריה בקדנציה האחרונה.

התפילה "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים" היא המניעה את הרב רפי המחנך, והיא מן הסתם תהיה המנוע החדש שיושתל ב"מטוס" כלשונו, אליו הינו סבור שהוא נכנס. "אתה יודע לטוס?", נשאל, "קצת" ענה בענווה. "בענווה ובצניעות" אמר ואכן, כעת שעת המבחן הגדולה של הענווה.

למה מבחן? כי פוליטיקה וממשל הם מקצוע ועולם שלם. אף אחד לא היה הולך לרופא או למוסכניק חובבנים, אז למה בהנהגת מפלגה זה אפשרי? התשובה הכנה היא שלבית היהודי לא היתה כל ברירה.

הרב בני אלון ז"ל קרא כבר לפני כעשרים שנה לצעירי המגזר להיכנס לפוליטיקה כי חסרים אנשים ותעיד רשימת השמות מן הגורן ומן היקב שראינו בחודש האחרון כי קריאתו זו לא נשאה פרי. אין לנו פרלמנטרים טובים. נקודה.

מה זה אין? מדבר שממה עד כדי מבוכה. זאת צריך לתקן לארוך טווח ויש כבר פעולות בנושא בדגש על הצמדת עוזרים פרלמנטריים טובים אך לא זה הנושא בעת הזו. כעת, חודשיים לפני בחירות הרות גורל על עתידה של מדינת ישראל והאומה בארצה הקדושה, בכל הקשור ליהדות, סלע קיומנו, הננו נמצאים בפער אדיר בשל ההזנחה. אין לנו זמן.

מבחן הענווה שלך, הרב רפי היקר והאהוב, הוא להכיר בכך. "כי נר מצווה ותורה אור" האור צריך לאחוז במציאות. כדי להגדיל תורה בכנסת באים עם תכניות אופרטיביות ויכולות חקיקה ועבודה פרלמנטרית. כן, לבית אולי באים בנעלי בית, אבל לכנסת ולממשלה מגיעים במדי קרב, כי עבודה מול שועלים מנוסים מתנהלת במשאים ומתנים, ביכולת שכנוע, בשיתופי פעולה וחיבורים, לא עם חיבוקים. 

הציונות הדתית מבוזרת בכלל מפלגות הימין, ממש לא רק במפלגה המתאוששת, אך כן מתרכזת בעיקר באיחוד הלאומי ובבית היהודי. ועתה הגיעה עת החיבורים. בכדי שנוכל לשים פתק אחד בקלפי עלינו להיות בטוחים שהוא ממקסם את מלוא כוחו ומגיע מוכן וחזק מול ראש הממשלה נתניהו, מנהל העל.

אך הרב רפי היקר, אינך לבד. איש יהודי היה בכנסת. זריז וממולח. לא רק מקצוען אלא ערכי ותורני המשלב קודם כל בנפשו וברוחו פנימה את הרוח והמעש. בצלאל צמח מהאגף של סיעת הבית היהודי-איחוד לאומי ובנה מעמד של פרלמנטר-על עם הכרה בכנסת מקיר לקיר הרבה מאד רמות מעל חבריו.

עוד לפני כן, בפעילותו החוץ-פרלמנטרית הסיט את כל הספינה ביחס נכון יותר לארץ ישראל ועל הדרך לבג"ץ ולעולם המשפט, ובמהלך הקדנציה הראשונה שלו הואיל לגעת בידי זהב בכל תחומי החיים. 

"ומרדכי יושב בשער המלך" כנראה שמי שלא היה בקיא בשבעים לשון ובתעלולי הממלכה, לצד יראתו הטהורה לא היה יכול להושיע את ישראל. לא מספיקה רק הרצאה והסברה חשובה על גבורה יהודית, צריך פשוט גבורה יהודית. צריך אחיזה בשטח.

עלינו כולנו לשמוח ולהתברך בהנהגתו של בצלאל כמנהיג גיבור שלא יכרע ולא ישתחווה, מגן מבריק המשוח בשמן לכבודה של תורה (שלצערנו עד שהגיע ירדה על הברכיים), אשר פותח דלתות ומרתפים מעופשים במשרד המשפטים, במשרד מבקר המדינה, במשטרה, בצבא, מפריד בין חתולים ושמנות ומנקה. בצלאל פועל גם באופן חיובי מאד ומחזק את היסודות גם כאדריכל וגם כקבלן ביצוע של חיבור האומה לארצה, לתורתה ולעצמה. הרזומה שלו כמנהיג הינו המוצלח ביותר, וסוס מנצח כידוע - לא מחליפים.

"בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" וכפי שהיה מצופה כל שליח ציבור להבין, לטובת הציבור, כך גם כעת. אין כאן עניין של גילאים ושאלת צעירים או ותיקים אלא הבנה יסודית ערכית בבחינת "המכיר את מקומו". מי שמשך את כל הקואליציה – ינווט את מדינת ישראל כשר הבכיר בממשלה הבאה.

הרב רפי, שבו ותסכמו על מתווה ברוח הדברים ובאופן ענייני. במבחן המנהיגות הראשון הזה אנו בטוחים כי תנצח.