"כסאות מבולבלים"

אל"מ במיל' טל בראון , ג' באדר תשע"ט

אורח
אורח
ערוץ 7

בילדותנו נהגנו לשחק במשחק "כיסאות מוסיקאליים", משחק שעדיין יש אלו המשחקים בו במסגרת סדנאות מנהלים בווריאציות שונות.

על פי חוקי המשחק, כל המשתתפים ישובים תחילה במעגל על כסאותיהם. כשהמוסיקה מתחילה  להישמע, קמים כל המשתתפים ומתקדמים בכיוון מסוים עד שהיא נפסקת. זהו למעשה הסימן לכל משתתף לתפוס את מקומו בישיבה על כיסא כלשהו. אך מה רבה האכזבה כשנמצא שכיסא אחד הוסר מהמעגל ועל כן משתתף אחד יאלץ בכל סבב לפרוש מהמרוץ. כך נמשך המשחק עד שנותרת תחרות בין שני משתתפים בלבד על הכיסא האחרון שנותר.

במשחק זה, בגרסתו הפשוטה, כל משתתף מתאווה לנצח את חבריו ולהישאר במשחק עד לסופו. על פי חוקי המשחק אין המשתתף בוחר מראש לצד מי יישב, אין הוא מתנה התניות או כורת בריתות ומשנה את חוקי המשחק בעצמו. זו כבר הגרסה למתקדמים שגם בה יש הישגים נדרשים, אסטרטגיה וטקטיקה שתכליתם להביא לניצחון של הפרט על חבריו למשחק.

מסתבר שבמשחק הפוליטי הישראלי כולם בשלב המתקדם, המורכב וה"עצבני" ביותר, בו יש מי שמוכנים לזרוק כיסא ורק לא לשבת עליו אם מדובר בישיבה לצד אדם מסוים מאד. רבים הם אלו החושבים שמרגע שנשמעת מנגינת הבחירות ומתחיל המרוץ לכנסת ולראשות הממשלה, ראוי להחרים שחקנים, לצאת בהצהרות נחרצות, להבטיח הבטחות ול"קמבן קומבינות" שיאפשרו לאחר שהמוסיקה שוכחת, להשכיח מלב הציבור את ההבטחות ולעוות הצהרות, בכדי למצוא סידורים לישיבה משותפת על אותו כיסא, גם אם אין זה כיסא נוח, תרתי משמע.

הצהרות צורמות

בעת האחרונה, עת החלה מנגינת הבחירות, נשמעים שחקנים פוליטיים בכירים, ממפלגות מסוימות שאינן ערביות בהכרח, משמיעים עמדות ודעות בגנות הישיבה בממשלת נתניהו העתידית.

אמירותיהם משקפות עמדות שסבורני כי לא ישרתו את האינטרסים שלהם ושל ציבור בוחריהם במידה בה הם מצפים, כפי שאנתח בהמשך.

בטרם אדון במהות הדברים אביא מבחר ציטוטים מפי מספר מנהיגים:

"אני לא אשב בממשלה עם נתניהו כראש ממשלה, בלי אבל, בלי אולי" כך צוטט יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, בכנס של חברת החדשות שהתקיים ב-3/9/18. מאז אותו כנס נשמע אבי גבאי חוזר על אמירות מעין אלו מספר פעמים נוספות, גם בשעה שהסקרים מראים כי בהחלט יש מצב, בין אם ברצונו ובין אם לאו, שהוא לא יישב בשום ממשלה כמפלגה, ובספק אם יגיע אישית למושב בכנסת, שעה שנשמעים אי אילו קולות מחברי מפלגתו שאינם מעוניינים לשבת עמו אישית כראש מפלגה, לכאורה.

"אני מסתדר עם כל בני האדם, הוא לא בן אדם" כך אמר יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בוועידת "גלובס" שהתקיימה ב-19/12/18, בה הבהיר כי לא ישב בממשלה של אדם שהואשם.

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, משה בוגי יעלון, הבהיר במהלך אירוע שבתרבות ברמת השרון בתאריך 8/9/18 כי הוא לא ישב בממשלה בראשות נתניהו.

ציפי לבני, ראשת "התנועה", שהופרדה מהמחנה הציוני תוך כדי תנועה על ידי ראש המחנה אבי גבאי, יודעת להסביר היטב מדוע לא תשב בממשלה בראשות נתניהו: "הוא מנסה להרוס את מערכת המשפט, מוביל אותנו לנקודה בה נספח את השטחים – החלטת היועמ"ש זה רק נדבך נוסף" כך מצוטטת היא בחדשות מאקו ב 17/1/19.

משמעויות

הצהרות לפיהן "לא נשב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו" אם יבחר, הינן הצהרות מיותרות בדרך כלל, שמצמצמות את מרחב התמרון של כל מפלגה בהווה ובעתיד, שאינן תורמות למציאת פתרונות יצירתיים ומכבדים בשעת הצורך.

הצהרות אלו הינן בעלות מסר בעל גוון שלילי, שלכאורה משלים כבר עם העובדה שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה הבא בין כה וכה, דבר שיש בו להעיד מראש על מידת תבוסתנות אפשרית, עוד בטרם הסתיימה המערכה. על כן מוטב היה שלא לצאת בהכרזות מיותרות נגד בנימין נתניהו, אלא להתמקד במפלגה ובמנהיגות של כל מועמד ומפלגה. שהרי אם רצונו של מנהיג להיבחר ולהנהיג או לכל הפחות להשפיע על המדיניות- מוטב שיתמקד בעשיית הטוב במסגרת הכנסת או הממשלה, ויסור מרע ומלשון הרע.

אמירות על ראש הממשלה, בנימין נתניהו על ידי מי שהיה שר בכיר בממשלתו, כאילו הוא אינו בן אדם, גם אם רק השתמע מהדברים כדבר הזה, ראויות לגינוי חמור ביותר ומעידות על אומרן יותר מאשר על קורבן הדברים. זוהי אמירה מזלזלת ומתנשאת, שאינה ראויה להיאמר בשום צורה על אדם שעודנו משרת את המדינה. שכל חייו הבוגרים, בין אם בשירותו הצבאי, המדיני והפוליטי, מוקדשים למען מדינת ישראל מתוך ציונות ואהבת העם והמולדת, תוך הקרבה אישית, פיזית ורוחנית.

הצהרות מוקדמות של מנהיגים שמבהירות עם מי לא יאותו לשבת בממשלה, עלולות או עשויות (תלוי את מי שואלים) לדחוק את ציבור הבוחרים ל"הצבעה דווקאית" – הצבעה למען אותו מנהיג ומפלגה מוחרמת לכאורה, או להקצנה ולהצבעה למפלגות קטנות מימין במקרה דנן, שאיתן דווקא יש סיכוי טוב לקואליציה שתכריע את הרכב הממשלה הבאה. או אז ישפיעו מפלגות אלו על המדיניות באופן משמעותי ומהותי יותר ממה שהיה קורה אילולא ההצהרות של אותם מנהיגים, שבוודאי לא היו רוצים לראות בהשפעתן המוגברת של אותן מפלגות המצויות מימין לליכוד, תחתיהן.

תמיהה מכיוון אחר

כאדם יהודי, אזרח נאמן למדינה, ששירת ועודנו משרת אותה באהבה, שלחם שכם אל שכם עם בעלי מגוון דעות ואמונות למען הגנתה ובטחון אזרחיה, לא עלה בדעתי שאשמע אמירות קשות ונחרצות של מנהיגים מכובדים המסרבים לשבת עם ראש הממשלה הנבחר במדינת ישראל הדמוקרטית.
תמיהתי רבה היא אף יותר משום נאותותם של אותם מנהיגים לשבת ולדון עם בכירי המלעיזים של המדינה והצבא מבית, סביב לשולחן ועדה כזו או אחרת בכנסת, בעירייה ובמועצה.

תמיהתי גוברת לאור ההנחה כי אותם מנהיגים נאותים לפגוש, לשבת ולדון, שלא להוסיף בשמחה וברצון רב, בגורל המדינה ומשום כך גם בעתיד החברה, עם בכירי ארגוני הטרור ואויבי המדינה שהוכיחו כי אינם נמנים על חובבי ציון, שאף אינם מחובבי עמם בהכרח- עם אותו הם מטיבים לשחוט, לדכא ולעשוק, ובין לבין גם לגנוב מהקופה לרווחתם האישית לכאורה, לאור המסורת הידועה שהותיר להם ערפאת ימ"ש ויתר מנהיגי ערב שעשו לביתם לפני שעשו לעמם.

ציפייה תמימה

כלוחמים ומפקדים בצה"ל חונכנו וחינכנו "לנצח ולהישאר בני אדם". האם הפוליטיקאים מסוגלים לנצח ולהישאר אף הם בני אדם המכבדים כל אדם, גם אם במקרה מדובר בראש הממשלה, בנימין נתניהו?

היות ואינני חבר אף מפלגה, אינני תומך או מזוהה עם אף מנהיג (כולל לא המכהן כראש ממשלה מזה מספר קדנציות), מצפה אני כי מנהיגים יבנו עצמם על בסיס יכולתם, כישוריהם ומנהיגותם שלהם, ולא על חורבנם, החרמתם והשחרתם של אחרים בפני כל.

מצפה אני לשיח ענייני, מקצועי והוגן, המצביע על כיווני העשייה הרצויים למען כל עם ישראל ולא נגד אדם זה או אחר העושה למען המדינה, גם אם קוראים לו ביבי.

מצפה אני לתכניות פעולה המשתפות ומאחדות את עם ישראל, ולא חס וחלילה מפלגות אותו ומקצינות את השיח בין חלקיו, יותר מהקיים גם כך בעת הזו.

מצפה אני כי מנהיגים יתנו דוגמא אישית לבוחריהם, יתעלו על עצמם ויובילו את ציבור בוחריהם לאזרחות טובה ולבחירה נכונה, שתבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ברוח מגילת העצמאות ולא בקוצר רוח של מגילת העצבנות!