על מבוכה וגאולה

ד"ר דליה חשן , ה' באדר תשע"ט

דליה חשן
דליה חשן
ערוץ 7

המתבונן סביבו בימים אלו חוזה בעיניו בטירוף מערכות מוחלט. המפה הפוליטית מתרסקת לרסיסי רסיסים, "עוד זה מדבר"- ומציע את מרכולתו להציל את העם מכל ייסוריו והנה "זה בא" ואחריו שובל סקרי דעת קהל המאמתים את יכולותיו להושיע את ישראל.

בין כך ובין כך מסתובב לו האויב ברחבי ארצנו וסכינו שלופה על ירושלים, מבצע הוא את שליחות הרצח ימים רבים להדהודי קריאות ההשמדה שבאים מן הגבולות סביב.

אויבנו, בראותם את הערבוביה שאחזה בנו, ודאי חושבים כפרעה מלך מצרים: "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר".  

אך כל זה אינו מפריע את פעולת המתיימרים אל כתר מושיעי העם שמתחלפים, מתפרקים, מתחברים, נוצרים ונמוגים מדי רגע ורגע, מחליפים צורה בצורה. זאת במקום לעצור לרגע, לעשות חשבון נפש של שבעים שנה, לבדוק היכן טעינו והיכן צריך לשנות מן השורש, לא אסטרטגיה צריך לשנות אלא את כל הלך המחשבה ותבניותיה. אם ניקח לדוגמא נושא שעלה באכסטזת המנהיגים הנוכחית, חורבן קטיף.

השאלה אינה רק מי היה נגד ומי היה בעד, מי היה קלגס ומי היה קורבן, השאלה היא מי לא לקח את האחריות הלאומית באותה שעה, אחריות לא רק על אותם בני אדם שנעקרו מביתם חיים או מתים, אלא האחריות על עם ישראל כולו שהחריב חבלי ארץ מולדת במו ידיו ומילא אותה בשפיכות דמים.

השאלה, אם כן, אינה פוליטית של כדאיות אחת לעומת כדאיות אחרת, זוהי שאלה עקרונית שאת יסודותיה ומהותה אנו שואבים לא מטכסיסי יח"צנות אלא מן הטקסטים העתיקים של תרבות עמנו.

ולכן כאשר באה הציונות הדתית עכשיו ומצטרפת לטירוף המערכתי השגיאה אינה רק שגיאה טכנית נקיטת דרך זו או זו על מנת להיבחר, יש כאן חוסר הבנה במהלכים ההיסטוריים שעם ישראל ומדינת ישראל מצויים בהם.

כאשר מתבוננים על מדינת ישראל לא כאל יזמות שהצליחה במזל או כתוצאה מחכמה יתרה של קבוצה זו או אחרת, אלא כשלב בתהליך גאולת העם והארץ, או מכל מקום חלק ממהלך אלוקי היסטורי (וכך הסתכלו עליה גם יהודים שלא ענו כלל לכותרת "ציונים", כגון חלק מהיישוב הישן) שיש לו ייעוד ויש לו חזון עתיק יומין.

נראה לי שעל הציונות הדתית לעבור פאזה - מהצטרפות עיוורת לתבניות חומריות ורוחניות קיימות שקורסות לנו מול העיניים, לעריכת חשבון נפש פנימי שאינו רק שכלתני אלא גם מוסרי, דהיינו נטילת האחריות על כלל קהל ישראל, שהרי כבר אמרו חז"ל שכל דור שלא נבנה המקדש בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו - על אחת כמה וכמה שבימנו אנו נחרבו כל כך הרבה ערים מערי ישראל, אי אפשר תמיד להטיל את האחריות על המחרבים, גם אלו שלא עשו מספיק למנוע את החורבנות הרבים שספגנו צריכים לערוך חשבון נפש יסודי, מדוע לא הצלחנו למנוע את האסונות הללו ומדוע הם באו בדור שלנו.

אני מאמינה שחשבון נפש ויצירת תבניות שונות של חשיבה אלטרנטיבית לקיים המתרסק כרגע, הם הכרחיים על מנת לאתר את הכיוון בה צריכה לפסוע הציונות הדתית בקחתה אחריות על העם והארץ, ומן השמים יסייעו.