שיתוף אמיתי, הוגן וצודק

כל הבוחרים של המפלגה המשותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי קוראים את הסקרים, וצופים בשחקנים הראשיים לראות מה יהיו חלומותיהם.

הרב יואל קטן , ו' באדר תשע"ט

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

ברגע האמת, כאשר אסתר בבית המלך וחרב חדה מונחת על צווארם של ישראל, 'יורה' מרדכי לכיוון אסתר המהססת את החץ האחרון שבאשפתו.

הוא שואל אותה: 'ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות'? המשפט הזה חסר, לא ברור. מה אמורה להיות התשובה הנכונה לשאלה הרטורית הזו? אסתר כבר הגיעה למלכות, זו עובדה. היא הגיעה למלכות עתה, 'בעת הזאת', גם זו עובדה. אז מה אם כן השאלה? מה פירוש 'מי יודע'?

המפרשים ניסו לפתור את השאלה הזו, זה בכֹה וזה בכֹה. רש"י מסביר שזו שאלה טכנית: 'ומי יודע אם יחפוץ בך המלך לשנה הבאה שהוא זמן ההריגה'? - אין זמן להסס ולחכות להזדמנות נוספת, אם לא תפעלי עכשיו מי יודע אם תהיה בכלל הזדמנות נוספת. לעומתו רבי אברהם אבן עזרא מסביר: 'שמא לא הגעת למלכות אלא בעבור העת הזאת, שתושיעי את ישראל!' – מדובר במשפט מוטיבציה, זאת ההזדמנות שלך לפעול. ואילו המהר"ל ב'אור חדש' מפרש: 'אולי גם אותך יעביר המלך מן המלכות כמו שגזר עתה לאבד אותנו? ומי יודע אם לעת ההיא תישארי במלכות שלך?' – זריקת מוטיבציה הכוללת איום מרומז, אם תמשיכי להסס - בקרוב זו לא תהיה רק בעיה שלנו אלא גם בעיה שלך... קיימים פירושים נוספים, אבל נסתפק באלו.

נכנס כבר אדר, אבל השמחה נעדרת. השומע והקורא מה שמתרחש עכשיו במשא ומתן בין מפלגת הבית היהודי לבין מפלגת האיחוד הלאומי שהתפוצץ עוד בטרם התחיל - לא מאמין למשמע אוזניו ולמראה עיניו. כולם מבינים שבעקבות הנסיקה (חסרת ההגיון!) של מפלגת חוסן לישראל של גנץ והאפשרות שכמה ממפלגות הלוויין הטבעיות של הליכוד לא יעברו את אחוז החסימה (כולנו, ישראל ביתנו, זהות, עוצמה יהודית, גשר של לוי-אבוקסיס, יחד ואולי אפילו ש"ס, וכמובן הבית היהודי והאיחוד הלאומי אם לא יתאחדו), קיימת סכנה אמיתית של חזרה על סרט האימים שבו כבר היינו – בשנת תשנ"ב הופל שלטון הליכוד בראשות יצחק שמיר ז"ל, ראש הממשלה הלאומי ביותר שהיה בישראל מעולם, בגלל שמפלגת 'התחייה' לא עברה את אחוז החסימה, מה שהוביל באופן ישיר לאסון אוסלו.

כולם גם מבינים שמפלגת הבית היהודי, שרק מתחילה להתאושש ממשבר העריקה של בנט ושקד, צריכה הרבה סיעתא דשמיא כדי לחזור לעצמה ולהחזיר את בוחריה אליה. כולם מבינים שההבדלים המשמעותיים בין המצעים של הבית היהודי והאיחוד הלאומי נער ימצאם, ודווקא נער עם ראייה טובה במיוחד. כולם רואים בסקרים ובדיווחים השונים שבצלאל סמוטריץ' זוכה לתמיכה רחבה מאוד בציבור המצביעים הפוטנציאלי של בוחרי הסיעה המאוחדת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי, למרות שגם לרב רפי פרץ לא חסרה פופולריות ב"ה.

לכולם ברור שקיימים כרגע יתרונות אלקטורליים לכל אחת משתי המפלגות, כאשר הפער בין הגיל הכרונולוגי של שני ראשיהם ממש לא רלוונטי – בצלאל הוכיח את עצמו בארבע השנים האחרונות כאיש ציבור וכפרלמנטר מוכשר ביותר, והניסיון שהוא רכש בתחום הספציפי הזה חסר מאוד דווקא לרב רפי. אז אם כולנו חכמים וכולנו נבונים איך הגענו לכך שאי אפשר היה לסגור עניין, לפחות בראשי פרקים, כבר בשבוע שעבר? מה הם השרירים האלו שמפעילים אנשי הבית היהודי, כאילו שמונה מנדטים בכיסם ולא רק שניים וחצי, וגם זה לא בטוח?

דיברתי עם כמה מראשי הבית היהודי. הם ממש נפגעו מהדרישה של בצלאל סמוטריץ' להדדיות, לחלוקה שווה של המנדטים ושל התפקידים. לדעתם הבית היהודי הוא בעל הבית והאיחוד הלאומי הוא האורח, ושיועילו אנשיו להתנהג בנימוס ולומר תודה על מה שהם מקבלים. לדעתם בגרותו וניסיונו ומעמדו של הרב רפי בכירים בכל קנה מידה משל בצלאל, ולכן זו ממש חוצפה לצפות להדדיות או לחלוקה שווה של התפקידים והמשרות שתקבל המפלגה המאוחדת, אם תקבל וכשתקבל. נוסף על כך לכל מפלגה יש מנהיג אחד, ולא יתכן שיהיו בה שני מנהיגים, ועל אנשי האיחוד הלאומי להתרגל לרעיון שמנהיג המפלגה יהיה הרב רפי, הוא ולא אחר.

אבל כך זה לא ילך. מצביעי האיחוד הלאומי לא יסכימו, ובצדק, למשחקים האלו. ויש לאיחוד הלאומי אלטרנטיבות שאין לבית היהודי, למשל לצרף אליו את יחד של אלי ישי ואת עוצמה יהודית, ולו רק לבלוק טכני שיתפרק מיד אחרי הבחירות (שהרי אנשי עוצמה יהודית לא יוכלו וגם לא ירצו להיכנס לקואליציה עם ביבי). במקרה זה מה יעשה הבית היהודי? יקח ברגע האחרון את חבל ההצלה בדמות שלושת המנדטים שנתניהו שומר להם, על פי השמועה, בקצה העשיריה השלישית והרביעית של רשימת הליכוד?...

צודקים אנשי הבית היהודי שהם לא יכולים לשים את בצלאל בראש, מפני שבמקרה זה מצביעי הבית 'מקידומת 03' יברחו אל בנט. אפשר לקבל טענה זו, אבל היא לא כ"כ רלוונטית, מפני שנדמה לי שאין על זה ויכוח - מקובל גם על בצלאל שהרב רפי יעמוד בראש. אבל מדובר עדיין על חלוקה שווה, או כמעט שווה, של הכוחות וההשפעה, וגם זה עם הרבה ויתור ורצון טוב מצד האיחוד הלאומי.

הטעם הרע של הכוחניות מצד הבית היהודי, ההסכמים שכבר נסגרו בין הרב רפי לבצלאל ביום שישי אבל בוטלו מיד במוצ"ש על פי 'דין התנועה', הרצון לסמן את בצלאל כצעיר שאפתן שאין כיסוי לדרישותיו ואין גב לאמירותיו, משאירים רושם לא אמין ולא רציני. הבית היהודי עשוי למצוא את עצמו, ולגרור את הציבור הדתי לאומי כולו, ואולי אף את כל המדינה, לעברי פי פחת, אם לא יתעשתו כולם וייצרו קו משותף, הגון, אמין, חברי, כפי שמצפה הציבור.

כל הבוחרים הפוטנציאליים של המפלגה המשותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי קוראים את הסקרים, וצופים בשחקנים הראשיים לראות מה יהיו חלומותיהם. לכל אחד מהמצביעים הפוטנציאליים האלו יש אלטרנטיבות, במנעד רחב מאוד. בוודאי שגם בצלאל צריך לחפש את שביל הזהב, והוא כבר הוכיח בעבר שהוא יודע לבלוע צפרדעים ולהחזיק מעמד. הניסיון הפוליטי המוצלח והמוכח שלו רק פועל לטובתו בעניין זה. חבל על כל יום שעובר, כל יום כזה מוריד אלפי בוחרים פוטנציאליים מהעץ המשותף למחוזות אחרים, ואנחנו נישאר קרחים מכאן ומכאן.

חיוני לבנות במהירות את הרשימה המשותפת, עם שיתוף אמיתי והוגן וצודק. אם צוותי המשא ומתן לא מסתדרים – צריך להחליף אותם בצוותים אחרים, או ששני הקודקודים יסתדרו בעצמם, או שזכות ההחלטה תעבור לקבוצת מחליטים שתכלול אנשי ציבור ורבנים המקובלים על הציבור כולו. על הציבור הדתי-לאומי, במובן הרחב של הביטוי הזה, להגיע מאוחד לבחירות הקרובות, ואם לא עכשיו – אימתי?

ומי יודע אם לעת כזאת הגעתם למלכות...