בעוז ותעצומות
בעוז ותעצומות

1) רבים מכירים את ה'מופת' הנהדר של הרב שלמה גורן זצ"ל עת הוא ניסה לשכנע את אריק שרון, מח"ט הצנחנים דאז, שגם בחטיבתו תישמר השבת ויוכשרו המטבחים. שרון לא התרצה בקלות.

הוא סבר שכיוון שאין בחטיבתו אף לא צנחן דתי אחד אין טעם להטריד את כולם בשאלות של כשרות, ואין שום היגיון בהפסקת האימונים למשך יממה שלמה. הרב גורן נשא ונתן אתו – אם ימצא צנחן דתי אחד, תשנה את דעתך? שרון נתן את הבטחתו.

הרב גורן, שהיה גם גדול וגם גיבור, נרתם לעניין והתנדב מיד להיות הצנחן הדתי הראשון בחטיבת הצנחנים. סוף דבר הרב גורן השתתף בקורס, אף הספיק לשבור את רגלו במהלכו וצנח בסופו. אריק שרון עמד בדיבורו והסכים שגם החטיבה שתחת פיקודו תתאים את עצמה לחיילים דתיים.

2) האמת היא שהסיפור הנ"ל איננו סיפורו האמתי של הרב גורן, אצל הרב גורן היה עוד הרבה יותר מזה. על התנדבותו לעבור קורס צניחה ונכונותו להשקיע עבור כל החיילים הדתיים בעתיד, קיבל הרב גורן תשואות רמות ופידבקים אפילו מחילונים, שהיו חייבים להודות שהרב גורן הוא 'גבר גבר'. על האירועים הבאים מְסַפרים פחות, ובמקום תשואות הוא לעתים אף ספג איומים בהדחה ועלבונות –

3) בדצמבר 1953, לאחר פעולה מוצלחת של הצנחנים בגבול מצרים, הרמטכ"ל משה דיין החליט לערוך סדר ממלכתי במחנה בו חנו הלוחמים. אל אותו ליל סדר הוזמנו אחר כבוד דיפלומטים רבים, נספחים צבאיים של מספר מדינות וכל שרי הממשלה. דא עקא, באותה שנה ליל פסח יצא במוצאי שבת, והיה ברור שעריכת סדר ממלכתי שכזה תגרור איתה חילול שבת המוני של כל המוזמנים, ולאחר מכן חילול יו"ט על ידם בחזרתם. הרב גורן הודיע לרמטכ"ל שהוא מתנגד לאירוע מכל וכל. דיין, בביטחון רב פסק שהוא הרמטכ"ל והוא הקובע.

בתגובה לכך פנה הרב גורן לרה"מ ישראל דאז, דוד בן גוריון, שהורה לדיין לבטל את ההזמנות ולהסתפק בסדר מצומצם רק עם לוחמי אותו גדוד. דיין נאלץ להתיישר ולעשות כדבריו. להפתעתו הרבה של הרב גורן, בצהרי אותה שבת נכנסו למחנה מספר מכוניות, מהן יצאו הרמטכ"ל וכמה מוזמנים מיוחדים. דיין ניגש לרב גורן, הציג לפניו את האורחים והורה באצבעו על נוסעת אחת: "תכיר, היא זמרת. אתה תדבר במהלך ליל הסדר, והיא תשיר יחד עם מלווה שינגן ברקע". הרב גורן אמר לדיין שזה ליל סדר ולא אולם אופרה, ואם היא תופיע במהלכו הוא יערוך סדר פרטי מצומצם רק עבור החיילים הדתיים.

אמר ועשה. הרב גורן, יחד עם כמה חיילים דתיים, החלו להתארגן לסדר פרטי. בתפילת ליל החג אחד ממפקדי הגדוד ניגש לרב גורן ולחש על אוזנו שהרמטכ"ל רוצה לדבר איתו. הרב גורן ענה לו שכעת ישנה תפילה, ושעליו להמתין לסיומה. דיין רצה פשרה – ליל הסדר יתנהל כמקובל, והזמרת תופיע לאחריו, על גבעה בקצה המחנה וללא ליווי מוזיקלי.

כך היה. הסדר נערך במשך קרוב לארבע שעות ובמהלכו דיין העתיר שבחים על הרב גורן... בסוף הסדר צעדו כל החיילים אל אותה גבעה מרוחקת. לאחר כעשרים דקות שמע הרב גורן קולות רמים של צחוק ושמחה ולאחריהם הוא ראה את כל חיילי הגדוד שבים למרכז המחנה. התברר שללא הליווי המוזיקלי אותה זמרת לא הייתה שווה הרבה, ובמקום מופע של שירה הם צפו בקומדיה של טעויות.

4) בחג הפסח הראשון שלאחר הקמת המדינה, הלך קצין חינוך ראשי של צה"ל והדפיס הגדה חדשה ביותר ממאה אלף עותקים. זו לא הייתה ההגדה המסורתית המקובלת, זו הייתה הגדת בני הקיבוצים. ארבע הכוסות שם אינן כנגד לשונות של גאולה או ארבע בנים, אלא כנגד אלופי הפיקוד, המח"טים ועוד אנשים חשובים. היו שם עוד כמה סיפורי בדיות מהווי החיים של הקיבוצים.

כשההגדה הנ"ל הגיע לידי של הרב גורן, נעשה לו חושך בעיניים. "אמרתי לעצמי", הוא כתב לאחר מכן, "הצבא יעשה פסח עם ההגדה הזו?! אין שם בכלל שֵם שמים! לא ברכות, לא קידוש, שום דבר!". הרב גורן פנה לבן גוריון ואמר לו שאם הוא חפץ בצבא מאוחד, צבא שאיננו מחולק לבני קיבוצים ולדתיים, הוא חייב לגנוז את אותה הגדה. בן גוריון נתן פקודה, ולמעלה ממאה אלף עותקים של אותה הגדה הושלכו לפח.

5) רבות מדברים על רוממות הרוח של הרב גורן זצ"ל, על כך שהביט על הכול בגדלות וראה כל רגע את התגשמות חזון הנביאים בימיו. הכול אמת. אבל את אותה רוממות, ידע הרב גורן לחבר אל הארץ. הוא דחף, לחץ, איים, כופף ידיים, השתולל ומחה. היה לו ברור שהמציאות לא תצעד מעצמה לכיוון הנכון, וכי עליו לעשות כל שביכולתו להצעיד אותה אליו.

6) את מי אשלח ומי ילך לנו. אחרי ויחד עם הרוממות, האידיאלים הגדולים, החזון הרחוק וכל השאיפות, על שליחי הציבור שלנו להתמלא בעוז ותעצומות לקראת מילוי תפקידם. מי מהם שלא מוכן לקבל על עצמו לסבול עלבונות ופגיעה בתדמיתו החיובית, לא מתאים להנהיג בתקופה הזו.

מי שלא מוכן לקבל על עצמו, בהיותו שר חינוך, לקרוע את כל חוברות התוכן העוסקות בהכלת הומוסקסואלים וטיפוח שיח שמצעיד צעירים נורמליים לעברי פי פחת של הסטייה הזו, איננו מתאים לתפקיד.

מי שיחשוש מלהציב אלטרנטיבה ולהציע לתלמידים בעלי סטיות טיפולים נפשיים שיעזרו להם להתגבר על סטייתם, חסר את מה שנדרש.  מי מהם שלא מוכן לקבל על עצמו לדאוג לכך, שצה"ל יחדל מלממן ולתמוך בניתוחים לשינוי מין, לא הבין את משימתו.

7), בעקבתא דמשיחא, כותב הרב קוק זצ"ל, כנגד החוצפה המהרסת כל קודש, ראוי שתעמוד לה חוצפה חיובית מלאת עזות של קדושה. לשמחתנו ישנן תנועות ציבוריות מלאות אומץ ותעוזה שכבר הולכות בדרך הזו. ראו למשל את תנועת 'חזון' ו'בוחרים במשפחה'. האם המנהיגים הפוליטיים החדשים שלנו יאזרו גם הם בגבורה?  

(הסיפורים לקוחים מהספר 'בעוז ותעצומות', האוטוביוגרפיה של הרב גורן, בעריכת אבי רט).