תולידו חיים
תולידו חיים

אשה מעוברת מולידה חיים. אז מה מולידה שנה מעוברת?

צריך לעבר את השנה בגלל הפער שבין שנת השמש, בת ה-365 ימים, לבין שנת הלבנה, בת ה-354 ימים. לוח השנה היהודי מבוסס על שנת הירח אך מתאים את עצמו גם לשמש על ידי השלמת הימים החסרים בהוספת חודש אדר א. 

השמש והירח אינם רק גרמי שמיים אלא כוחות נפשיים. השמש היציבה מסמלת את השכל האיתן והירח המשתנה מסמל את הרגש החולף.

לשמש אין מצבי רוח והיא איננה נעלמת פתאום אלא שולטת בעולם באופן יציב ובוטח. לעומת זאת, הירח איננו תמיד שולט במצב, לעיתים נחבא, חדל מלהאיר ומאפשר לחושך הקר להשתלט. 

יש אנשי ירח רגשיים ויש אנשי שמש שכליים אך יש אנשים רבים שהשמש והירח משמשים בהם בערבוביא. כל כוח מוחה על העדרו וצמצומו. הירח מזיל דמעה של פגיעה, השמש כועסת באופן עצור ומאופק והאדם עומד ביניהם מבולבל וחסר אונים.

עם ישראל נמשל ללבנה (מכילתא דרבי ישמעאל יב ב. אורות ישראל ז) ולכן הוא מונה לשנת הירח. החיים מתנהלים עם הרבה מאוד רגש.

השכל מרוחק ומתוחכם נעמד מחוץ לחיים ומאיר את הדרך אך מתקשה מאוד להוביל את הרצון והמוטיבציה. הוא יודע מה נכון אך לא יודע איך לרצות אותו.

יש עליות וירידות בחיי הרגש אך איננו רוצים להיכנע להם. אנו מודעים לחסרון שיש בשנת הירח ולכן מתעקשים להשלים אותה עם שנת השמש. 

החיבור בין השמש והירח מוליד חיים חדשים. חיים בהם הרגש נוכח ומשמעותי אך איננו נעלם כשמתחשק לו. חיים בהם השכל מאיר ומחמם בעדינות ומוליך את האדם בשבילי העולם בלי להיכנע או לפחד מהקשיים שבדרך.

אדר א הוא הזדמנות נפלאה לעבודה פנימית של איחוד בין השמש והירח לקראת פורים בו נמעט את השמש השכלית ונאפשר לרגש לפרוץ "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".