לדעת לפרגן

העובדה שבחרו בימין החדש לשים את היהדות בראש היא לא מילתא זוטרתא. בסוף ציבורית זה מה שיתקבע.

הרב יצחק נריה , י' באדר תשע"ט

הרב יצחק נריה
הרב יצחק נריה
צילום: יח"צ

אני סבור כי רוב קוראי המאמר הזה יודעים את עמדתי ביחס למהלך הפוליטי של נפתלי ואיילת.

לא הסתרתי זאת בניתוח עומק שכתבתי במקור ראשון ובערץ 7. נפתלי ואיילת ברחו בעקביות מכל שאלה דתית. בגלל חשש ממהלך שיבריח קולות של הציבור הכללי ובעיקר בגלל שזה לא באמת העסיק אותם.

העדפה לתדמית ישראלית ימנית התאימה כמו שקע לתקע. זו בתמצית הסיבה של הפיצול בריחה מהעול היהודי המעיק.

דווקא בגלל זה אני מבקש לפרגן להם. כן! מותר ואפילו צריך.

בפרספקטיבה של שנים, ולצערי, מה שנחרת בלבבות של הציבור אלו לא בהכרח דברי תורה עמוקים או דפים בש"ס הציבור הרחב אוהב מסר קל וקליט וסביב המסרים הללו חי לו עולם שלם של פרסום ותדמית. בעיקר הדברים אמורים כלפי ססמאות של מפלגות.

כך למשל עד היום בש"ס "מחזירים עטרה ליושנה" וזקני המפד"ל מחוייבים בעומק תודעתם לחיים באווירה של "נותנים את הנשמה למדינה" ועדיין מצטטים את " משהו חדש מתחיל" ואת "מפסיקים להתנצל" זו טבעה של פוליטיקה, מסרים רדודים וקליטים שנהפכים למנטרות. שמטביעות חותם ציבורי.

והנה השבוע יצאו בימין החדש בסיסמא "יהודי ישראלי ימני!" העובדה שבחרו בימין החדש לשים את היהדות בראש היא לא מילתא זוטרתא. בסוף ציבורית זה מה שיתקבע. והלוואי וצעירים וצעירות יחזרו להיות גאים ביהדותם. נקודה! דווקא אני שהנני מבועת מהטמעה של הישראליות החדשה. מרגיש חובה לפרגן לימין החדש כאשר היהדות בראש.

אז ברוח הסיסמאות אחים ואחיות שלי, יהדות לפני הכל! זו תמצית חיינו. וביחס לימין החדש נקווה שלא תהיה זו רק סיסמא של בחירות אלא באמת דרך חיים.