ביחסים הבין לאומיים אין חברים, רק אינטרסים

מתח לרדאר: בשאר אל אסד שרצח מאות אלפים מבני עמו חוזר להיות מנהיג לגיטימי בקרב מדינות ערב הסובבות אותנו.

ד"ר רונן יצחק , י"ב באדר תשע"ט

דעות ד"ר רונן יצחק
ד"ר רונן יצחק
צילום: יחצ

בשקט בשקט ובלי ששמים לב, חוזר בשאר אל אסד -נשיא סוריה ומי שרצח מאות אלפים מבני עמו- להיות מנהיג לגיטימי בקרב מדינות ערב הסובבות אותנו.

ירדן, שכנתנו  ממזרח, החליטה בשבוע שעבר להעלות את דרג הייצוג הדיפלומטי בסוריה, ונימקה כי "ההחלטה עולה בקנה אחד עם העמדה הירדנית הרשמית לשמור את שגרירות ירדן בדמשק פתוחה". למעשה, מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה לפני כשמונה שנים חיפשה ירדן פתרון מדיני למשבר שפרץ בין שתי המדינות ולהידרדרות היחסים המדיניים ביניהן.

ואכן, בחודשים האחרונים חלה התקרבות בין סוריה לבין המשטר הירדני, כמו גם למדינות ערביות אחרות. ירדן היא בין המדינות הערביות האחרונות הנאלצות להשלים עם המשך שלטונו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד.

היחסים בין סוריה לירדן ידעו עלויות ומורדות לאורך ההיסטוריה המודרנית, אך רבים יסכימו כי המשבר החמור ביותר בין המדינות החל במרץ 2011, בזמן בו פרצה מלחמת האזרחים בסוריה. מלך ירדן עבדאללה היה המנהיג הערבי הראשון שהאשים באופן גלוי את הנשיא הסורי אסד בפשעים נגד עמו ונגד האנושות וקרא לו להתפטר. מאז, גבר החשש בירדן מזליגת מלחמת האזרחים מסוריה לתוך ירדן, דבר שעלול להביא לערעור השלטון ההאשמי במדינה.

גורמי מודיעין ירדניים זיהו בעבר מספר ניסיונות של גורמים סוריים לחתור תחת המשטר בירדן. במאי 2014 גורש השגריר הסורי בעמאן בהג'ת סולימאן בטענה כי "התערב בעייני פנים" וחרג מסמכויותיו ובתגובה סילקה סוריה את שגריר ירדן במדינה, עומר אל-עמד. מאז השגרירות הירדנית בדמשק נשארה אמנם פתוחה, אך הנציגים הירדנים שפעלו בה היו בדרג דיפלומטי זוטר.

מיגור כוחות המדינה האסלאמית (דעא"ש), כיבוש שטחי המורדים מחדש וייצוב משטר אסד הביאו את המנהיגים הערביים, שקודם לכן התנערו משלטונו של אסד, להכיר מחדש במעמדו. כפי הנראה, זו שאלה של זמן עד אשר היחסים בין סוריה למדינות ערב יחזרו למסלול הטבעי של יחסים דיפלומטיים מלאים כפי שהיה ערב האביב הערבי. חשוב לומר למרות שהמנהיגים הערבים מסרבים להחזיר את סוריה לליגה הערבית, בין שתי המדינות היריבות סוריה וירדן מתחילה להתהוות נורמליזציה.

פתיחתו מחדש של מעבר "נסיב" בין ירדן לסוריה באוקטובר 2018 וחידוש קשרי המסחר בין המדינות היה רק השלב הראשון. חודש לאחר מכן, בנובמבר, ביקרה בדמשק משלחת ירדנית בראשותו של חבר הפרלמנט עבד אל-כרים אל-דרמי ודנה עם הנשיא אסד ועם שר החוץ שלו, וליד אל-מועלם, בשיפור היחסים המדיניים והכלכליים בין המדינות. המשלחת הירדנית זכתה לתמיכת המלך עבדאללה, שהצהיר כי הוא מקווה לראות שיפור ביחסים בין המדינות.

למעשה, ההתקרבות בין המדינות קשורה לתוכנית החומש הכלכלית, שעליה הכריז ראש הממשלה הירדני, ד"ר עומר אל-רזאז, באוקטובר 2018, במטרה להתמודד עם החוב החיצוני של המדינה שהגיע ל-35 מיליארד דולר. תוכנית החומש מתבססת בעיקר על קידום התיירות והגדלת היקף הסחר עם מדינות ערב. מבחינתה של ירדן, הנורמליזציה עם סוריה היא תנאי הכרחי לשיפור הסחר בין המדינות. בטרם נסגר מעבר "נסיב" הוא הכניס לקופת ירדן כמיליארד וחצי דולר בשנה.

נראה כי ירדן מתכוונת להגדיל את היקפי הסחר, לא רק עם סוריה, אלא גם עם מדינות ערביות נוספות, באמצעות שיפור היחסים עם סוריה. בנוסף לזה, הממשל הירדני מבין כי שיפור היחסים עם סוריה יתרום לקידום התוכנית להחזרת הפליטים הסוריים, שעודם שוהים בירדן ומהווים נטל כלכלי רב על ממשלת ירדן. הנטל הכלכלי ממריץ גם הוא את הממשלה הירדנית לנרמל את היחסים עם סוריה.

בנסיבות בהן אינטרסים כלכליים בלבד מביאים לשלום בין ירדן לסוריה, ללא ספק אינטרסים דומים יכולים להיות מנוע שידחוף גם את נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. ההתקרבות כזו היא ההוכחה לאמיתות הקלישאה, שביחסים בין לאומיים אין חברים ואין ערכים, רק אינטרסים.