"האירוויזיון" של המפלגות

אין דבר מסוכן לקיום המדיני ממצעד איוולת המשרת תועמלנות נמוכה שבאה ממקום של תסכול וייאוש. 

תגיות: חיים שיין
הרב ד"ר חיים שיין , י"ג באדר תשע"ט

כיבוש השמאל בתקשורת פגם קשות בשיקול הדעת של רבים בה. שלחנו נשים ואנשים מוכשרים אל המרקע והם חזרו אטומים, הלומי שיכר ומשפריצים שנאה לכל עבר.

נשמות תועות שמשוכנעות שבלי צה"ל חזק ונחוש ובלי אחיזה מובהקת ואיתנה ביהודה ושומרון, הם יוכלו לשבת בברים שלהם בלב העיר, לשתות ולגדל חיות מחמד. אין דבר מסוכן לקיום המדיני ממצעד איוולת המשרת תועמלנות נמוכה שבאה ממקום של תסכול וייאוש. 

קשה להאשים רק את דעתני ההבל בשמאל התקשורתי. הם הפנימו חיש מהר שהפוליטיקה שינתה את פניה, לערכים אין משמעות אמיתית, חזון ודרך נעלמו, היושרה הסתירה פניה מבושה, ולא נותר אלא מסע דוגמנות כדי לקושש קולות מכל הבא ליד. מפלגות חדשות בצד קצת יותר ותיקות מרקדות בצעדי ימין, שמאל, מרכז בערבוביה.

רקדני סלסה מקצוענים מדרום אמריקה יכולים לבוא וללמוד כיצד נעים מצד לצד, ומבצעים סלטות, בלי מאמץ ומבלי להניד עפעף. פוליטיקה חדשה בסגנון "משתמשים וזורקים", כולל מפלגות וחברי כנסת. הגדיל לעשות יאיר לפיד, ששילח מעל פניו את ח"כ חיים ילין ואת ח"כ עליזה לביא, שלא סיפקה את הסחורה מקרב הדתיים לייט. הוא מצא לה מחליפים דתיים לייט בריבוע. עד יום חמישי יד השילוחין עוד נטויה.

ה"אשם" העיקרי במצב החדש הוא הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו. ממשלות בהובלת הליכוד מיצבו את ישראל כמעצמה אזורית ובינלאומית. מדינות רבות משחרות לפתחה כדי להבין את נתיב ההצלחה בתחומי הביטחון, הכלכלה, הטכנולוגיה ומדיניות החוץ. רק לאחרונה הפנימו ראשי מדינות את הסכנה האיראנית, את הפוטנציאל הבעייתי בסייבר, את בעיית ההגירה הבלתי חוקית ואת הכזב שהסכסוך עם הפלשתינים הוא שורש הרוע במזרח התיכון. תובנות יסוד שנתניהו צפה ברוב תבונה, שנים לפני כולם. יכולותיה של ישראל מייצרות כעת דינמיקה להסדרים שבעבר אפשר היה רק לחלום עליהם. מאחר שעם הצלחה מרשימה אי אפשר להתווכח, לא נותר אלא לנהל פסטיבל אישי, שאין בו מינימום של מהות.

אזרחים רבים בישראל חשים סלידה מהאופן שבו מתמלאות רשימות המועמדים. ראשי מפלגות שאין בהן מינימום הליך דמוקרטי מצרפים לרשימות מכל הבא ליד, כמו לעגלה בסופר. המועמדים יכולים להיות ראשי הסתדרות, עסקני ספורט, עיתונאים, נשים חרדיות, רבנים ובקרוב גם כוכבי זמר.

תהליך שמזכיר מאוד בחירת מועמד לשיר באירוויזיון. מפלגות ללא חזון וללא דגל, או יותר נכון עם דגלים רבים, ביטוי מובהק לבלבול ולבינוניות מתסכלת.

לא פעם אני מתפלל שיגיע היום שבו אפשר יהיה להפקיד את מדינת ישראל בידי דגלנים שמובילים לכל כיוון, בלי מצפן ובלי ווייז; עד אז צריך הנהגה מנוסה שתוכל להתמודד עם האתגרים המורכבים אך גם המבטיחים העומדים לפתחנו. 

באדיבות "ישראל היום"