במרחק דפיקת דלת אחת

אבינועם הרש נתקל בסיפור בדידות קשה "מאיפה מגיע הריח המבחיל הזה לבניין? חשבו הדיירים, העלו רעיונות, עצות, אבל כלום".

אבינועם הרש , י"ח באדר תשע"ט

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

אף אחד מדיירי הבניין שלנו בטשרניחובסקי לא באמת חשב שריח הריקבון הנורא שפשט בבניין כבר כמה ימים יסתיים בסוף מזעזע כל כך.

אז קראו למנקה שיחפש נבלה של חולדה או עכבר או חתולה ואחרי שהוא חיפש בכל הבית ולא מצא הורגשה אווירה כללית של חוסר אונים:

מאיפה מגיע הריח המבחיל הזה לבניין?

חשבו הדיירים, העלו רעיונות, עצות, אבל כלום.

ואז שכנה אחת אמרה שהיא מרגישה את הריח בעוצמתו המרבית בקומה האחרונה והריח מגיע מדירתו של שכן שאין לו אישה ואין לו ילדים ואולי כדאי לבדוק מה קורה שם כי באמת המכונית של השכן הזה כבר חונה ברחוב והיא שמה לב שכבר מעל לשבוע שהוא לא הזיז אותה.

אני חוזר בשעה 16:30 לדירה ורואה משטרה ומכבי אש ואמבולנס והנה מגיעים גם צוותים של זק"א ומבקשים מאיתנו להתרחק ובסוף מסתבר שהשכן שלנו מלמעלה שתמיד נראה לי כמו ג'נטלמן בריטי שלבוש בקפידה, נרקב כבר מעל שבוע בדירה שלו ואף נפש חיה בעולם הענק הזה לא חשבה להתעניין בשלומו.

וכמה נורא ואיום יכולה להיות המחשבה הזו שלמרות שאתה גר בבניין שיש בו יותר מעשרים משפחות אתה יודע שאם חלילה יקרה לך משהו, אף אחד בכלל לא יטרח להסתכל לכיוון שלך ומזל שלפחות אלוהים העניק לגופה שנרקבת ריח מבחיל כי אחרת כנראה שגם בעוד שנה אף אחד לא היה טורח להסתכל לכיוון הדירה הזו

ומפה לשם אתה חושב עוד כמה דיירים בודדים, מבוגרים, קשישים שיכולים גם להיות הסבים והסבתות שלנו, מקיפים אותנו:

אנשים גלמודים שאין להם ולו נפש חיה אחת בעולם שתוכל לדבר איתם ולארח להם חברה, מעבר לחתולה שהם מקפידים לתחזק ולפחות מזכירה להם איך נראה יצור חי כי לפעמים העולם לא צריך שתטוס עד לאפריקה בכדי להתקין טכנולוגיה סולרית ולהציל אלפי אנשים.

לפעמים הוא צריך שפשוט תצא רגע מאזור הנוחות שלך,תדפוק על הדלת ותשאל אותם:

"אהלן, מה שלומכם היום? הכול בסדר? רוצים לקפוץ בקטנה לקפה ועוגה?".

ואיך אפשר בעזרת התאמצות קטנה להחיות אנשים ולמנוע מהם את הסבל והכאב של אחד מבתי הכלא הנוראיים ביותר של החיים: הבדידות.