קשה לי לבכות אתכם

מאיר גרוס , כ' באדר תשע"ט

דעות מאיר גרוס
מאיר גרוס
צילום: עצמי

מנהלת מוזיאון העוסק בשואה השוותה, לפני שנים, את המחסומים של צה"ל למחסומים בגטו ורשה.

השוואה שאינה מוסיפה כבוד למי שאמור להכיר את מה שקרה באותם ימים תחת השלטון הנאצי, ואת חיילי צה"ל הרחומים במחסומים נגד טרור ביציאות מהרצועה.

לא הייתה מחאה. לא עיתונאים ולא ח"כים, לא מחנכים ולא רבנים. תנועות נוער לא קיימו הפגנות מחאה בשערי המוזיאון. רק יהודי פשוט אחד לא יכול היה לשתוק. הוא פנה למשרדי החינוך והתרבות, ליועץ המשפטי לממשלה ולפצ"ר, לשרים ולאישים. רק תגובה אחת הגיעה ממשרד החינוך שמינה מפקח לבדיקה. וזה אכן אישר את העובדה. וכמובן לא הגיע לידיעת הציבור.

ואני תוהה. הכיצד אותם רבנים שיצאו בחריפות, בימים אלה, כנגד צירוף "עוצמה יהודית" לגוש הימני, שתקו אז. למה לא נשמע קולם כשבמשך שנים נעשו השוואות בין הנאצים לבין יהודים, פה אצלנו במדינת ישראל.

היה עוד מקרה בולט של איש אקדמיה שהשווה בין חיילי צה"ל המשרתים ביהודה ושומרון לבין קלגסי הס.ס ! הוא גם השווה בין ילדי חברון לילדי ה"היטלר יוגנד" הנאצי. התקיימו שני משפטים. אנשי חברון ובמקביל שני חיילי מילואים שלא יכלו להחשות מול הרשע. בתי המשפט זיכו את הלשון הרעה הזו, בטענות שאינן שוות התייחסות. כמובן מבלי שהאיש חזר בו או התנצל.  ולא תתפלאו לשמוע שלא היו מחאות של גופים ממסדיים, היועץ המשפטי לא תבע, הפצ"ר לא התרגש. ואישי הציבור מילאו פיהם מים. אגב, שני החיילים מימנו את המשפט מכיסם הפרטי.

כדאי ורצוי, הרב בני לאו, להוציא כל השוואה לנאצים ולחוקיהם מהוויכוחים שלנו? הרי אנו נותנים לגיטימציה לאויבינו לעשות גם הם שימוש בהשוואה כזאת. זו השוואה פושעת בכל ממד שהוא. לגביי, הנאצים הם הסיבה שאבי נותר נצר אחרון מכל משפחתו. אצלי, הנאצים אחראים לרצח 4 אחים ואחות עם בעלה ושלושת בנותיה- מתוך תשעה- של אמי. יחד עם הוריה וסבה וכל דודיה ודודותיה, להוציא מעט בני דודים. האם אנשי עוצמה עשו כזאת?

וזו רק דוגמה למוסר הכפול שנתגלתה במלוא צביעותה. לא שמענו ולא ראינו גינויים וקולות של זעזוע כשפרופסור הציע לעלות עם טנקים על עפרה, אין אפילו התמודדות עם הרשעה. וכשחברו, פרופסור, מציע בקול רם את תקוותו למלחמת אחים, אין אנשי ציבור שדורשים העמדה לדין על הסתה. לדידם, זה לגיטימי? אפילו לדידם זה צריך להיות חמור יותר מהשקפתם על "עוצמה יהודית."

אנחנו מאוד דמוקרטים. בישראל מותר לבמאי לעשות סרט שכולו שקר על מלחמתם הזהירה של חיילי צה"ל בג'נין, זהירות שעלתה גם בדמם של חיילינו. ואין העמדה לדין על שקר ולשון הרע, או משפט על הסתה. בג"צ מכשיר את השרץ ואיננו חוזים בהפגנות ציבוריות בעד הצדק. דברים חוצבי להבות נשמעים רק נגד המחנה פנימה.

אז, אנשים יקרים. קשה לי לבכות אתכם ולזעוק עמכם על עוצמה יהודית. אתם אינכם פרטנרים שלנו למוסר. לא עמדתם בפרץ כשהסכמי אוסלו- שהניבו רצח יהודים בקנה מידה שלא הכרנו- נתקבלו ונחתמו ברוב שהושג במרמה. ובוודאי לא בהסכמה לאומית.

למה ההתנתקות יכולה לעבור תוך הפרת הבטחות, פיטורי שרים ועונשים כבדים לכל מפגין? הקלות הבלתי נסלחת של ויתור על חלקי ישראל בצורה כזאת, ושל גרוש יהודים תמימים וחלוצים מדהימים לא הניבה טון דיבורים מזועזעים. קל להבחין בין חוסמי כבישים אז לבין חוסמי כבישים בכל מחאה אחרת. ההבדל הוא של עשרות חודשי מאסר. וכמובן, שקט. אם לא תמיכה, תקשורתית ומשפטית.

נא, יותר אמת ויושרה, ופחות תקשורת  ופופוליזם.