הכותל, וזהותה היהודית של מדינת ישראל

חיימי טייטלבוים , כ"ט באדר תשע"ט

דעות חיימי טייטלבוים
חיימי טייטלבוים
צילום: עצמי

ושוב התמונות של נשים בתפילין בכותל, בטליתות, ושוב מאבק על ספרי תורה, ושוב צעקות, ושוב מעצרים. וחוזר חלילה. מה הסיפור עם הכותל? מה מחפשים דווקא שם הרפורמים ונשות הכותל? ולמה זה נושא חשוב בכלל, סה"כ שלושים מתפללות שוליות?

במדינת ישראל מתנהלת בשנים האחרונות מערכה כוללת, על דמותה של המדינה. היא משפיעה עלינו יותר מכל סוגיה אחרת, ובכל זאת לא מחלחלת לתודעתנו עד הסוף, על כל משמעויותיה.  

המטרה - שינוי צביונה של מדינת ישראל, מהיותה מדינה "יהודית" - בעלת אופי יהודי, זהות יהודית, עולם ערכים יהודי, להיותה מדינת "כל אזרחיה" - נטולת זהות קולקטיבית. התוכן של המדינה, שהיה ברור לכל העם היושב בציון בהקמת המדינה, הקמת "מדינה יהודית" בארץ ישראל, מצוי בסכנה קיומית.

השיטה: טשטוש הזהות היהודית האחת של עם ישראל. אין יהדות אחת, יש "יותר מדרך אחת להיות יהודי". אין משפחה אחת, יש "כל אחד והמשפחה שלו". אין גיור אחד, יש גיורים פרטיים, רפורמים, ועוד. אין כשרות אחת, יש כשרויות אלטרנטיביות. לא מלחמה חזיתית נגד העניין, אלא מהלך מתוחכם יותר - פירוק העניין עצמו, ע"י הפיכתו לאופציה אחת מני רבות.

אם יש המון סוגים של משפחות - אבא ואמא, אבא ואבא, רק אמא, רק אבא, אבא שהפך לאמא, שתי אמהות ושני אבות, ועוד, אם אין זהות משפחתית אחת, אם אין נורמלי, המשמעות היא שאין בעצם דבר כזה משפחה. כל דבר הוא משפחה, הכל תלוי איך אתה מגדיר את זה. הכל סובייקטיבי. אין טוב ורע, אין אמת ושקר, אין שום דגם ערכי שנכון לחיות לפיו. לא מלחמה נגד המשפחה, כי הרי כולנו בעד משפחה, אלא שינוי המושג עצמו. וממילא אין משפחה.

כך גם עם היהדות: לא כדאי להילחם ביהדות, היא מותג מוצלח מדי.. פשוט מפרקים את המושג עצמו. אם יש המון דרכים ליהדות, אם אפשר לשמור שבת ואפשר גם לא, אם אפשר להתפלל ואפשר גם לא, אם גם נישואים עם גויה יכולים להתקיים ע"י רב - אמנם רפורמי, אם כל אחד יכול להגדיר לאיזו יהדות הוא מתחבר, ואיזה פרט לא בדיוק נראה לו, אז המשמעות היא שאין שום משמעות ליהדות. כל אחד ימציא לעצמו איזו דרך שיבחר... "יהדות" הופכת למילה ריקה מתוכן.

זו השיטה. ככה מיטשטשת השבת, כך ההחלטה "מיהו יהודי" כבר אינה אחת לכל עם ישראל, ככה אישה יכולה להיות גם איש - שמגדיר את עצמו אישה.. אין אמת. אין יהדות אחת, וכמובן שאין תורה מן השמיים.

ככה זה עובד גם עם הכותל: זו לא סוגיה צדדית, משנית, שולית. זו אחת מהזירות היותר מרכזיות של טשטוש הזהות היהודית. "לראשונה במדינת ישראל, ובמקום הקדוש ביותר לעם היהודי, זכו הזרמים הלא אורתודוכסים למעמד רשמי.. מהיום, פתרון כל סוגיה חייב לתת מענה לעובדה הפשוטה, הבסיסית והטבעית שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. כך בגיור, כך בנישואין, כך בכשרות. זהו יום חג לפלורליזם יהודי בישראל". (יזהר הס, התנועה "המסורתית" בישראל)

"הפלורליזם היהודי" הזה הוא החרבת היהדות. דרך הכותל, מנסים הרפורמים, והארגונים לשינויה של ישראל, למיסמס את היהדות האחת. אם אפילו במקום הקדוש ביותר לעם ישראל יש כמה אפשרויות להיות יהודי, יש כמה "זרמים", יש רחבה מיוחדת לרפורמים, יש כותל לכל זרם - אז ברור שיהדות היא כבר לא רק זו של תורה שבכתב ושבע"פ. אין בעצם יהדות. בכותל תהיה ההכרעה.

אבל רוב עם ישראל רוצה מדינה יהודית. רוצה יהדות אחת, זהות יהודית למדינת ישראל. וגם אם בחייו הפרטיים הוא לא שומר על כל פרטי השו"ע, הוא רוצה שהיהדות תישמר אחת, זו המסורתית, של אלפיים שנות הגלות. בארה"ב נכחדו הרפורמים, אחרי התבוללות כואבת. את זה אנחנו לא מוכנים לייבא אלינו. חפצי חיים אנחנו.

יש לעם ישראל בשורה עצומה לעולם כולו - תורה. מוסר אלוקי חי, בחיים של מדינה. ממלכת כהנים וגוי קדוש. הבסיס הוא יהדות אחת. אותה יהדות שכבר שלושת אלפים ושלוש מאות שנה דוחפת את העולם קדימה. את המוסר, את היושר, את הצדק העולמי. יהדות אחת, עם אחד, משפחה אחת, גיור אחד, כשרות אחת, כותל אחד. סדר אלוקי של הוספת חיים, הוספת טוב. כ"כ פשוט, כ"כ אמיתי.

עכשיו הזמן לברר את השאלות הגדולות שבחיי מדינתנו. עכשיו הזמן לחזק את הזהות שלנו, של מדינת ישראל. עכשיו הזמן גם להיאבק עליה. בשביל עם ישראל, בשביל התורה, בשביל הדורות הבאים, בשביל הבשורה הגדולה של המדינה היהודית שלנו. יהודית ממש.