הבחירות האלו הן לא על דרך, אלא על אישיות

כעת הכל על השולחן. מי אתה אדון מנהיג? מה מעשיך? מדוע אתה רוצה את קולנו? מה הוביל אותך לפוליטיקה.

הרב אייל ורד , ל' באדר תשע"ט

דעות הרב אייל ורד
הרב אייל ורד
צילום: עצמי


הבחירות האלו מעניינות. נקלף לרגע את שכבות הציניות העבות שעוטפות את כולנו, את הלגלוג והספקנות, בעומק יש כאן משהו מעניין.

כי הבחירות הן כמעט לא על דרך.  כולם לא רוצים את הפלסטינים לידם, כולם רוצים כלכלה חופשית, וכולם רוצים לדאוג לחלשים. מצאו את ההבדלים, במיינסטרים צועדים כולם יחד בבטחה, עם הבדלים כאלו ואחרים שלא באמת מצדיקים מפלגה שונה.

אז על מה הבחירות?

פשוט מאוד, על בני אדם. בלי לשים לב עברנו לשיטת בחירות אישית. רק קוראים לזה מפלגתי. אבל באמת זה אישי. ואני דווקא מרוצה מהמעבר הזה. כמו במשחק הגנה בכדורסל- הגנה אישית הרבה יותר מחייבת מאשר אזורית.

האישיות משחקת כאן תפקיד משמעותי. יש משהו אצל כל אחד מאיתנו שמחפש מנהיג שנוכל ללכת אחריו בבטחה. לסמוך על הצניעות שלו, על היושר, על האמת. שרמת חייו האישיים תהיה גבוהה.

מאחורי הדרך הרחבה- הסתתרו מעשי שחיתות רבים. בשם המפלגה. בשם העם, ובשם עוד כמה שמות.

כעת הכל על השולחן. מי אתה אדון מנהיג? מה מעשיך? מדוע אתה רוצה את קולנו? מה הוביל אותך לפוליטיקה.

עין של רב דווקא נמשכת למקום האישי. הוא יותר מחייב בעיני, ויש בזה גם נקודת דמיון מסויימת לתהליכי בחירת רב, כי הרי כל הרבנים מחוייבים לאותה דרך. תורת משה מסיני. ואם כן - גם כאן – הבחירה אינה על דרך, אלא בחירה אישית. הדרך הזו שאנו רוצים ללכת בה- האם האישיות הזו יכולה להוביל אותנו בה. או אישיות אחרת. ולכן –   דווקא בגלל המרחב האישי- מנהיגות קהילתית רבנית היא עניין שמצליח בדרך כלל. ומוכיח את עצמו.

ברובד הציני ידברו על אגו, על מי בראש, על לוותר על האישי לטובת הכללי. אבל  בעין של רב אני רואה דווקא ברכה במעבר לרובד האישי המחייב. איזה אישיות תיקח אותנו בהצלחה לדרך שכמעט כולם מסכימים עליה. יש בזה גם בהירות. באמת עסוקים כאן בעניין של אישיות. לאישיות המנהיג יש יכולת השפעה אדירה. וזה הסיפור המרכזי בבחירות האלו.