מהמפטי דמפטי ועד מלחמת אהרן ברק בנתניהו

עו"ד ברק קדם עושה סדר ומסביר על המהפכה השיפוטית שחולל פה אהרון ברק ולאיזה שיאים היא מנסה להגיע סביב חקירות נתניהו.

עו"ד ברק קדם , ה' באדר ב תשע"ט

דעות עו"ד ברק קדם
עו"ד ברק קדם
צילום: ישעי חזני

שנת 1871. לואיס קרול כותב את 'מבעד למראה ומה אליס מצאה שם', ספר ילדים. המפטי דמפטי הגאה מבין כי מי שמפרש את המילים, מי שכופה עליהן את המובן שהוא בחר להן – הוא האדון.

"כשאני משתמש במילה", אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, "מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר בשבילה – לא פחות ולא יותר". "השאלה היא", אמרה אליס, "אם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כל כך רבים ושונים". "השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכל".

השופט אהרן ברק הבין היטב את סוד כוחו של המפטי דמפטי, סוד כוחה של האדנות, וכתב שישה כרכים עבי כרס אודות פרשנות מילים. לקורא תם נראה כי יש כאן מחקר אינטלקטואלי חף מפניות אודות פרשנות. להמפטי דמפטי ברור כי בכל דף ודף מדפי ספריו בונה ברק לעצמו מדרגה נוספת אל כס השלטון, שלטון-על של פקיד בלתי נבחר.

מדינות פועלות באמצעות חוקים הקובעים כללי התנהגות לאזרחים ולשלטון. במדינה דמוקרטית העם הוא הריבון, לכן החוקים נקבעים רק על ידי אלו שנבחרו על ידי העם על מנת לחוקק – חברי הפרלמנט. כל ניסיון של גוף אחר, זולת הפרלמנט, לחוקק חוק הוא חתירה תחת שלטון העם.
שישה כרכים עבי כרס ומאות פסקי דין הקדיש אהרן ברק על מנת לנתץ אמת פשוטה זו. בכתיבתו, הוא יצר מסד המאפשר לבית המשפט לפרש כל טקסט כרצונו. לא על פי כוונת המחוקק, אלא על פי "עקרונות היסוד של השיטה" – הערכים הנכונים לדעתו של בית המשפט.

תפקידו של בית המשפט הוא אחד ויחיד. ליישם את החוק על מקרים פרטניים הבאים בפניו. כדי ליישם את החוק, צריך בית המשפט לפרש אותו כדי לקבוע האם חוק פלוני חל על המקרה הפרטני שבפניו. בבואו לפרש את החוק לשם תכלית זו, ישאל השופט את עצמו למה התכוון המחוקק הריבון.

שישה כרכים עבי כרס ומאות פסקי דין הקדיש אהרן ברק על מנת לנתץ אמת פשוטה זו. בכתיבתו, הוא יצר מסד המאפשר לבית המשפט לפרש כל טקסט כרצונו. לא על פי כוונת המחוקק, אלא על פי "עקרונות היסוד של השיטה" – הערכים הנכונים לדעתו של בית המשפט.

בעבר כתב השופט חיים כהן כי "השופט מפרש ומבצע את החוק כפי שהוא מוצאו, לא כפי שהוא היה רוצה לחוקקו". אך לאחר ששת כרכי המהפכה של ברק "עם חקיקתו של החוק הוא ניתק מהמחוקק. יש לו חיים משלו". ומי נופח בו חיים חדשים? בית המשפט. ומאן דנפח מדיליה נפח.

מעתה החוק יתפרש על ידי בית המשפט על פי "יסוד אובייקטיבי שאינו קשור כלל לכוונה של יוצר הטקסט", כותב ברק. "החוק יתפרש על פי תכליתו האובייקטיבית. תכלית זו עניינה העקרונות הכלליים של המשפט". עקרונות אלה לא משקפים חלילה רק את הערכים של ברק השונים מערכים של קבוצות אחרות בחברה, אלא הם ערכי אמת ונצח – נשמת היקום. "העקרונות ממלאים את היקום הנורמטיבי. הם הנשמה האופפת את הגוף". לכן באמצעותם "מתפרשים כל הטקסטים המשפטיים כולם".

הנה כי כן, כל הטקסטים כולם כחומר ביד היוצר בידי בית המשפט. ברצותו מרחיב, ברצותו מקצר וברצותו מכתת. כשחוק הכנסת לא יאה בעיניו – הוא יעקר אותו באמצעות לוליינות פילולוגית בלתי אפשרית, וכשראוי לדעתו להרחיב חוק אל מעבר לגבולותיו – תימצא הדרך הפרשנית למתוח אותו כגוץ על מיטת סדום.

ואולם, לפעמים שום פרשנות לא תועיל לשנות את החוק המצוי אל החוק הרצוי בעיני ברק וחבורתו. למשל חוק יסוד הממשלה קובע כי ראש ממשלה יועבר מתפקידו רק לאחר שהורשע על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי, ולאחר שההרשעה עמדה במבחן ערכאת הערעור.

אהרן ברק חושב אחרת מנבחרי העם – מכונני חוק היסוד. אהרן ברק – אביר זכויות האדם – חושב כי ראוי לסלק ראש ממשלה מתפקידו לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום, החלטה פקידותית שלא עמדה למבחן שיפוטי. חשיבה מוזרה – לאור חזקת החפות, מזכויות האדם החשובות ביותר – אך ברק סבור כי היא נכונה יותר מהחלטת נציגי העם.

איך ברק יתמודד עם קוצר ידה של הפרשנות? פשוט מאוד. "עובד ציבור בכל רמה, לרבות ראש הממשלה, אם מוגש נגדו כתב אישום – הוא חייב להתפטר, נקודה", אמר ברק בהרצאה שנשא בעניין חקירות נתניהו. "יכול להיות שיש בחוק איזשהו סעיף שאומר אחרת. אבל אם אני הולך לפי ההיגיון ... אם שינו את החוק וקבעו שבמצב כזה צריך להישאר, צריך לבדוק את החוקתיות שלו. השאלה היא לא מה החוק מחייב, אלא מה עובד הציבור צריך לעשות".

תרגום: כאשר לא ניתן לטפס על ששת כרכי הפרשנות שכתב ברק על מנת להעפיל אל התוצאה הרצויה, ניתן לוותר על התחפושת הפרשנית, להשיל את הגלימה של החוקר הפילולוגי ולהגיע אל התוצאה כי ככה. כי "הוא חייב להתפטר – נקודה".

לאחר שקבע – בניגוד לחוק היסוד – כי הגשת כתב אישום מחייבת התפטרות, דואג ברק להחיש את אותה התפטרות. הוא משגר אל היועץ המשפטי לממשלה איום אם לא יגיש כתב אישום: "אני משוכנע שהוא לא יבייש לא את שמגר ולא אותי" אמר ברק על היועץ, תוך הפעלת לחץ פסול. אם לא תגיש כתב אישום, רומז ברק, ה'משפחה' תוודא כי לעולם לא תמונה לבית המשפט העליון, אליו אתה נושא את עיניך.

המלחמה של אהרן ברק בנתניהו והמאבק שלו בחוקי הכנסת על ידי סירוסם באמצעים פרשניים מפולפלים, מכוונים אל אותה תכלית – כס השלטון. נתניהו וחוקי הכנסת הם תוצר של 'שלטון העם'. ברק וחבורתו מעדיפים משטר של 'שלטון החכמים' – האנינים, נקיי הדעת, המשכילים. המלחמה בנתניהו ובחוקי הכנסת היא מלחמת אדנות של הניאו ליברלים על המון העם, מלחמת חוג קוראי צ'כוב באספסוף.

"השאלה היא לא מה החוק מחייב", אמר אהרן ברק, "הוא חייב להתפטר – נקודה". "השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכל".