המדינה צריכה לנקום על הדם שנשפך

אלישמע סנדמן , י"ב באדר ב תשע"ט

את הרב אחיעד אטינגר הי"ד לא הכרתי עד ששמו פורסם ביום הפיגוע תחת הקריאה לקרוע רחמי שמיים לרפואתו והצלתו, יחד עם אלכס בן גלינה שנפצע גם הוא בפיגוע במצב קשה מאד וכולנו ממשיכים להתפלל להחלמתו המהירה והשלימה.

הסיפורים על הרב אחיעד החלו לזרום במהירות והוא התגלה כאיש עצום!
איש שחי תורה ועם, שיודע לחבר את התורה הגדולה לעם, איש שחי גשר בין עלי לתל אביב, בין בנימין לגוש דן, איש שיחד עם כל עיסוקיו הרבים לא שכח את המשפחה והילדים לרגע.

מי ששמע את ההספדים של בניו ובנותיו לא יכל שלא לבכות. דרכם אפשר לראות ולחוש מעט מי היה האיש הגדול אותו איבדנו במלחמה הקשה על הארץ.

* * * 

כמה ציטוטים מההספדים של ילדיו:

"לימדת הרבה אנשים תורה וכשחזרת מתל אביב כל ערב נהגת לקחת את אחד מאיתנו לטיול או שיחה אישית". 

"היית גיבור וחזרת אחורה בנסיעה ביום ראשון, אפילו שידעת שאתה יכול להפגע. ירית במחבל וככה הצלת הרבה אנשים. היית אבא יקר, אתה חסר לנו ממש". 

"אבא, איך אתה שהבאת הרבה חיים לעולם כבר לא כאן איתנו לחיות אותם. המחבל הארור הזה חשב שהוא מפסיק חיים אבל הוא לא ידע כמה חיים השארת פה. 

אבא, כמה הספקת בזמן שהיית פה. כל הזמן היית בעבודה, בעבודה על עצמך ובעבודה בשביל הזולת. נלחמת, נלחמת לעשות טוב. כמה השקעת בישיבה היא כל הזמן היתה בראש שלך, הכל עשית בשביל להוסיף טוב. 

אבא שלי, אתה גיבור. גיבור אמיתי. עד המוות היית בשביל הכלל. לא ראית אותך, ראית אותנו, את עם ישראל. כולם יצטרכו להיות עוד קצת יותר טובים כדי להשלים את החסר שלך. 

תן לנו כוחות. יהיה קשה אבל אני מבטיחה לך שנעשה הכל כדי להמשיך את החיים בצמיחה ובשמחה"

* * *

אחרי הציטוטים אין הרבה מה להוסיף. רק לבכות.
איזה אדם, איזה עוצמות. עוצמות שחדרו עמוק אצל ילדיו, ואני בטוח שגם אצל כל סביבתו.

צר לי עליך הרב אחיעד,
צר לי שרק בגלל השכול הכואב שמעתי עליך.
צר לי שקווים לדמותך קיבלתי מבין דמעות ילדיך האבלים.
את האור שלך צריך להמשיך!
את המסירות שלך לעם ישראל, תורתו וארצו בכל מחיר ובכל נשימה ונשימה בחייך. ואנחנו נמשיך!
גם בנשימות האחרונות של חייך, רגע לפני שאיבדת את ההכרה מפגיעת המחבל בך, במהלך נסיונך לחסל את הרוצח המתועב הזה ולעצור את מסע ההרג. בנשימות אלו המשכת את דרך חייך, את אותה דרך של מסירות.

* * *

כמו אחרי כל פיגוע אנחנו שומעים קולות דרישה להסדרת בנייה נוספת, שכונות נוספות ויישובים נוספים.
זה בהחלט חשוב!

הם מנסים להרוג ואנחנו חיים, הם מנסים להרוס ואנחנו בונים, הם מנסים לעצור אותנו ואנחנו מתקדמים הלאה בכל הכח.

אבל אסור לנו שהבניה תהיה תחליף לנקמה. את הנקמה לא נעשה כיחידים, ולא כמחתרת. את הנקמה המדינה צריכה לעשות, ובריש גלי. על מדינת ישראל לנקום את דמם של הרב אחיעד ושל החייל גל קיידאן שנשפך כמים.

תפיסת המחבל והריגתו - מתבקשת בהחלט. אך בנוסף לכך לזכור שאת ההרתעה שכבר איבדנו מזמן אנחנו חייבים להחזיר, עוד לפני הפיגוע הבא. איך בדיוק? כוחות הביטחון וראשי המדינה צריכים להחליט. אבל צריך שזה יקרה!

זו הארץ שלנו. לא נתנצל על זה ולא נגמגם בזה. בקומה זקופה צריכים אנו להלך בכל מרחבי ארצנו ובאמירה ברורה - ארץ ישראל לעם ישראל.

הרב אחיעד אטינגר
גל קיידאן
זכרכם ברוך! ואנחנו תפילה שדמכם יינקם.
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו

ת.נ.צ.ב.ה