זה ביבי או גידי
זה ביבי או גידי

הסלוגן של הליכוד בראשות נתניהו ומקהלת המעודדים הוא זה "ביבי או טיבי". נראה שבקרוב יהיה צורך להחליפו ב-"ביבי או גידי", כמייצג את המועמדים להחליף את נתניהו בבוא העת.

הקמפיין של נתניהו ממחזר את הצלחת הקמפיין הקודם, מדביק שמאלני לכל מה שזז בצד האחר של המפה הפוליטית, ועושה מניפולציה לא נעימה לרגשות הקשים כלפי הערבים. נכון שהם הרוויחו ביושר את היחס השלילי מצד הציבור היהודי, רובו ככולו, מלבד רותם סלע ועוד כמה סלבריטאים, אבל ניתן למתן את הרגשות השליליים ,לטעון כלפיהם טענות לגופו של עניין ולהמשיך לעשות ממץ בשילובם הראוי בחברה הישראלית.

חשוב לומר שאכן נתניהו מנהל את עיקר הקמפיין שלו באופן מוצלח שהוא אמון עליו אבל גם למי שתומך בימין על מכלול גווניו, הישן והחדש, לא נוח עם סגנון המנהיגות הנוכחי. נתניהו "מרעיל" את מערכת הבחירות, יורד לרמת רזולוציות נמוכות וזולות כלפי יריביו בכחול לבן, ולא עושה הפרדה חדה וברורה בין מלחמת ההישרדות האישית שלו ומלחמת מחנה הימין כולו.

כולנו חשים שהיתה וישנה הגזמה רבה בחקירות ובהאשמות כלפי נתניהו, ומתנהלת מלחמת רדיפה פוליטית ואישית, אבל עדיין לא נוח לכולנו עם החומר שעולה. הסגנון הקורבני-תוקפני בו נתניהו מתנהל מול מערכת החוק והמשפט לא מוסיף בריאות לחברה בישראל, ולהערכתי גם מפריע למאבק הפוליטי הנכון וצודק של איילת שקד כלפי מערכת המשפט.

החלטת הבג"ץ לפסול את ד"ר בן-ארי ולהכשיר את בל"ד רע"מ ועופר כסיף מחדדת את התחושה שנוצר עיוות קשה במערכת המשפט, והנסיונות של איילת שקד כשרת משפטים לתקן, בקדנציה הקודמת היו רק בבחינת טיפול ראשוני הכרחי.

לא די בשינויים קלים ופלסטרים, אלא דרוש ניתוח יסודי וכואב להשבת האיזון בין המערכת המחוקקת והשלטונית למערכת המשפט. לא יעזרו פלפולים משפטיים וניסוחים גבוהים להסתרת ההתפיסה הליברלית חילונית שהשתלטה על בית המשפט. השכל הישר והקומונסנס של האזרח הפשוט והישר מבינים שהבג"ץ פועל בקו עקום ומעוקם.

ח"כ מוטי יוגב היה בוטה בהתבטאות של הצורך בדיניין להפלת בית המשפט העליון, היות ובמדינה דמוקרטית מתוקנת יש צורך במערכת משפט עצמאית יחסית, ותקינה. אך נכון שנבנה בירושלים "מגדל פיזה" בדמות בית המשפט העליון, ועקמימות כזו יש ליישר בכלים חזקים. ולמי שלא שם לב במקרה מגדל הפיזה אצלנו נוטה בבירור שמאלה מדי.

הולך ומתפתח הצורך השלטוני במהפך בימין, והחלפת נתניהו במועמדים הפוטנציאלים בליכוד, גדעון סער, ישראל כץ ו גלעד ארדן , או מהימין החדש בנט ושקד. המהלך של בנט ושקד היה מוקדם מדי ולא כל כך מוצלח, אך המציאות בה הבית יהודי או איחוד מפלגות הימין בשם החדש, היא מפלגה מיגזרית, וטוב שכך. הציבור הדתי לאומי נזקק עדיין למפלגה מיגזרית, היה רצוי שסמוטריץ ינמיך קצת קולו, בהתאם לגילו וקומתו, ולא ינסה להתבלט ולהשתלט מדי. דרוש שקט מנהיגותי והתלכדות מחודשת. אבל גם כך המוצר החדש נראה לא רע.

במציאות הנוכחית נראה שנתניהו יצליח בשיניים להביא לנצחון הימין גם בבחירות הקרובות, אך נצחון כזה יהיה בבחינת ראשית הקץ של שלטונו האישי תחת לחץ החקירות. למרות התיפקוד היחסית מרשים בניהול הקמפיין ניכרים חריקות וגלישות אישיות המעידות על כך שהוא בשלהי כהונתו הממושכת. ניתן לקוות שהוא ישכיל לבחור בדרך מכובדת לפרוש בעצמו, ולהביא לבחירת מחליף ראוי.

יש לזכור שמערכת הבחירות של שנת 1981 היתה מורעלת במיוחד, ולמרות שבגין שרד אותה, זה היה תחילת הסוף של כהונתו. והוא סיים באופן לא כל כך מכובד. קיים החשש שמיד לאחר הבחירות תחל תקופת דמדומים של סוף כהונתו, תהליך לא טוב ובאווירה לא בריאה וזה יעלה לנו בדמים, תרתי משמע.. היה רצוי שמפלגות הימין יתאחדו ויבנו תהליך הדרגתי של חילופי הנהגה.