עזה – סבך של דילמות
עזה – סבך של דילמות

בשעה 5:19 בוקר יום שני, 25 במרץ, נשמע קול פיצוץ עז במושב משמרת בשרון, כשרקטה שנורתה מאזור רפיח, בדרום רצועת עזה, נחתה על בית משפחת וולף ופצעה שבעה מבני המשפחה.

למרבה המזל, אבי המשפחה שמע אזעקה והעביר את רוב בני משפחתו למרחב המוגן המשפחתי, וכך ניצלו חייהם. לא צריך דמיון מפותח מידי כדי לשער מה היה קורה אילולי שהו בני המשפחה במרחב המוגן בעת נחיתת הרקטה על ביתם.

האירוע גרר תגובה ישראלית בצורת הפצצת עשרות מטרות של חמאס ברחבי רצועת עזה, כולל משרדו הפרטי של אסמאעיל הניה, והפצצות אלו גרמו פציעות לכמה אנשים. ברור שישראל לא הגיבה במלא העצמה, שכן אם כך הייתה עושה היו נופלים ברצועת עזה חללים רבים.

הגורם לשיגור הטיל יכול להיות אחד או יותר מהסיבות הבאות:

1. הפעלת מתקן שיבוש לשיחות סלולריות בכלא קציעות שבנגב, מתקן המונע מאסירי חמאס לקיים קשר טלפוני עם חבריהם באמצעות מכשירי טלפון המוברחים אליהם אל תוך הכלא.

2. תקיפת סוהרים בכלא קציעות ופציעת שניים מהם ביום ראשון, 24 במרץ, בעקבות הפעלת מתקן שיבוש השיחות.

3. ניסוי טיל חדש המיוצר בעזה שטווחו 120 קילומטר.

4. רצון להפריע לסיור ראש הממשלה בארה"ב.

5. מחלוקות בתוך חמאס בין הדרג הצבאי, הדרג המדיני ופקידי הממשל בעזה.

סדרת האירועים הללו מעלה שוב שורה ארוכה של דילמות הקשורות לחמאס:

הראשונה: האם על ישראל למוטט את שלטון חמאס בעזה או להשאירו? הסיבות למוטט את משטר חמאס הן רבות:

א. הארגון השתלט על רצועת עזה ביוני 2007 באלימות רבה ונוראה שהופנתה נגד כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שאנשיהם ברחו לישראל מפחד.

ב. חמאס הוא דיקטטורה חשוכה של ארגון טרור הפוגע בשכנה שלווה, ישראל, ללא התגרות מצידה.

ג. אנשי חמאס מאמינים שהם נמצאים בג'יהאד מקודש ונצחי נגד מדינת היהודים, ולכן אין שום סיכוי שהם יסכימו לחיות בשלום אמתי לצידה.

ד. מבחינת חמאס, "השטחים הכבושים" הם כל מדינת ישראל, ולכן המשמעות האחת והיחידה של "שחרור השטחים הפלסטינים" היא חיסול מדינת ישראל.

ה. חמאס איננו מבחין בין חיילים ואזרחים ופוגע בכוונה תחילה באזרחים שלווים, כולל נשים וילדים, ולכן יש לישראל כל הזכות ואפילו החובה לעשות ככל יכולתה כדי לחסל את הארגון הרצחני הזה.

ו. הארגון אינו חס אפילו על נתיניו: רק בשבוע שעבר ראינו את האכזריות שבה פיזרו כוחות הביטחון של חמאס הפגנות שלוות של אזרחים שהפגינו נגד יוקר המחיה ברצועה.

ז. חמאס מוגדר בעולם כארגון טרור, והשארתו בהנהגת רצועת עזה היא בפועל מתן מדינה לארגון טרור. הדבר מהווה תקדים מסוכן, העלול לחזור על עצמו בלבנון, שכן חיזבאללה שולט למעשה במדינה ובמתרחש בה. בעתיד יהיו בעולם לא מעטים שיאשימו את ישראל ביצירת מדינות טרור אלו, למרות שהיא הקרבן של ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה.

אלא שמנגד יש סיבות לא מעטות לא לצאת לפעולה נחרצת נגד חמאס:

א. חמאס נבחר באופן דמוקרטי בשנת 2006 ומאז ועד היום הוא מאייש את מרבית מושבי המועצה המחוקקת הפלסטינית, ולכן שלטונו הוא שלטון לגיטימי.

ב. סילוק חמאס מהשלטון יחייב את כיבוש כל הרצועה ולחימה מבית לבית, דבר העלול לעלות בחיי חיילים ישראלים רבים.

ג. הציבור בישראל לא מעוניין לכבוש מחדש את הרצועה, הן בשל הסכנה לחיילים, הן בשל חוסר הרצון לספח את עזה על כשני מיליון תושביה לישראל.

ד. מיטוט משטר חמאס יחייב את ישראל לדאוג לכל מחסורם של תושבי הרצועה, מחינוך ועד בריאות, ממזון ועד חומרי בניה, ולישראל אין אינטרס לקבל אל תחת אחריותה שני מיליון עזתים.

ה. שלטון חמאס פירק את הרשות הפלסטינית ומצדיק את טענת הישראלים הטוענים ש"אין פרטנר" למשא ומתן לשלום שכן מה שיוסכם עם אש"ף לא יכובד בידי חמאס וההיפך.

ו. שלטון חמאס בעזה משמש כתקדים למה שעלול לקרות ביהודה ושומרון, אם תקום בשטח זה מדינה פלסטינית, שכן גם אזורים אלו עלולים להיות קרבן לארגון טרור זה כפי שקרה לרצועת עזה ביוני 2007.

בשל סיבות אלו ניתן לומר ששלטון חמאס בעזה משרת אינטרס ישראלי חשוב – מניעת הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.

כתוצאה מהמתח הרב בין סידרת הסיבות לחסל את שלטון חמאס ובין סידרת הסיבות להשאירו, ממשלת ישראל מהססת מלנקוט פעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה, וביומיום ישראל מנסה להשיג שקט מול הרצועה באמצעות הרתעה הנובעת מסבבי לחימה האמורים להבהיר לראשי חמאס שישראל נחושה להגן על עצמה בכל מחיר ולא תרשה שום טיל, רקטה או פגז נגדה.

אלא שאנשי חמאס מצאו דרכים אחרות להוציא את הישראלים משלוותם ואולי גם מדעתם: ארגון הפגנות על יד הגדר, ושילוח עפיפונים, בלונים ורחפנים הנושאים אש וחומרי נפץ אל עבר ישראל תוך ניצול משטר הרוחות הנושבות ממערב למזרח, מעזה לישראל. בנוסף הם הקימו את "יחידות ההטרדה הלילית" המטרידה מידי לילה אלפי ישראלים המתגוררים ב"עוטף עזה" ומנסים לישון כמו אנשים נורמליים בכל רחבי העולם. יחידות אלו – במקרה הטוב – מפוצצות מטעני חבלה במרחב גדר הביטחון, ובמקרה הרע מתקינות מטעני חבלה על גדר זו כדי לפגוע בחיילי צהל.

אנשי חמאס מנסים לגרור את ישראל להגיב באופן קשה על מעשיהם לאורך הגדר, כדי שהם יוכלו לרוץ לאו"ם, למועצת זכויות האדם ולארגונים בינלאומיים כדי להתלונן על מעשיה של ישראל ולהציגם ברבים כפשעים, חטאים ועוונות, ולצערי הרב יש לא מעט אנשים בעולם – יהודים כלא יהודים – ה"קונים" את הרעיון הזה בעיניים עצומות ומצטרפים לתנועת החרם נגד ישראל.

קיימים בממשלת ישראל לא מעט לבטים לגבי המטרה הסופית של עזה,

1. האם הרצועה צריכה להישאר תחת שלטון חמאס או תחת שלטון פלסטיני מרכזי, כנראה ברמאללה?

2. מה צריכה להיות התגובה הישראלית לשיגורי הטילים? העפיפונים? הבלונים? הבלונים עם מטעני הנפץ? האם מותר להרוג ילד המעיף קבוצת בלונים עם מטען חבלה קטלני שיהרוג ללא ספק את כל מי שיתקרב אליו?

שאלות אלו ועוד לבטים נוספים מקשים על ממשלת ישראל לעצב מדיניות כלפי רצועת עזה.

טראמפ והגולן

צר לי לקלקל את המסיבה לכמה ישראלים, כולל נתניהו, שכן הכרת הנשיא טראמפ בריבונות ישראלית בגולן אינה יוצרת ריבונות כזו. הדרך החוקית היחידה להעביר את הגולן לריבונות ישראל היא הסכם בין סוריה וישראל שיעביר את הגולן לישראל, ואישור מועצת הביטחון להסכם זה.

להצהרה של טראמפ יש שתי משמעויות בלבד: 1. אנשי ממשל אמריקנים, אזרחים ואנשי צבא, יוכלו לבקר בגולן באופן חוקי בלי להסתבך עם החוק האמריקני. כמו כן, חברות, ארגונים ואנשים אמריקנים יוכלו להשקיע בעסקים בגולן או לתרום כספים לתושביו היהודים. 2. סיוע פוליטי וציבורי לדרישה הישראלית לקבל ריבונות על הגולן, דרישה שסוריה יכולה לא לקבל בכלל כפי שעשתה עד היום.

לכן שמחתם של נתניהו וחבריו על ההכרזה של טראמפ הייתה מוגזמת ולפני זמנה, כי המטרה מאחוריה הייתה פוליטית: לסייע לנתניהו בבחירות בעוד שבועיים.