אנחנו ההזויים, הם הגיבורים

יהודית טרופ עונה לסיוון רהב מאיר על המכתב הגלוי ששלחה לתושבי עוטף עזה ובפרט לתושבי הקיבוץ בארי

יהודית טרופ , כ"ד באדר ב תשע"ט

דעות אורח
אורח
ערוץ 7

שלום סיוון, קראתי את מאמרך ובתוכן את תגובתו של מזכיר הקיבוץ בארי. 

בדרך כלל אני לא כותבת תגובות לכותבים אבל הפעם לא יכולתי להתאפק, כי תאטרון האבסורד מגיע לשיאו פעם אחר פעם ואני כותבת מדם ליבי ממש. 

נתחיל קודם כל בהבעת כאב גדולה על מצבם של תושבי עוטף עזה והדרום. התמודדות קשה מנשוא, יומיומית, נפשית, כלכלית וחברתית. 

ליבנו איתם כל הזמן. 

אבל השאלה שלי, האם ליבם היה איתנו כשאנחנו היינו בגוש קטיף? כשאנחנו אלה שספגנו את הפצמרי''ם? 

היום הם "חזית העם, החלוצים לפני המחנה, האידיאליסטים הגיבורים" ומה אנחנו היינו אז,עם אותה התמודדות בדיוק, לפני 15-16 שנה כשהיינו בגוש קטיף? 

אנחנו היינו ההזויים, מסכני חיילים, מבזבזי תקציבים, מפקירי משפחות וילדים.

אני זוכרת כשיצאנו מהגוש, הזיכרון השחור הזה, שנוסעים באוטובוסים אל הלא נודע כשמאחורינו בתים ואהבות..

ומי היו שם לשמחה לאיד? וכן, אני קוראת לזה שמחה לאיד. תושבי עוטף עזה, בקריאות גנאי כלפינו במקרה הרע או שמחה על עזיבת הגוש במקרה הטוב יותר.

אינני יודעת אם תושבי קיבוץ בארי היו באותן הפגנות או לא, אבל, למרבה הצער נתוני ההצבעה שלהם רק מוכיחים שהם לא חזרו בתשובה ולא הרהרו לרגע בתשובה על מעשיהם. 

בטח לא עזבו את חטאם. 

רובם הגדול שם מצביע לשמאל, ביניהם גם למרצ ולעבודה שהמצע שלהם מתבסס על האשמה כלפינו, המתיישבים, הפעם ביהודה שומרון, בדיוק את אותן האשמות שהטיחו במתיישבי הגוש. לחזור על הדברים? הזויים, לוקחים את כל תקציב המדינה. לא מוסריים, כובשים, מסכנים את ילדינו וחיילינו.

אז למה הם הגיבורים ואנחנו הזויים? 

הרי ברור לכולם שאם נעזוב את יהודה שומרון, עוטף עזה יהיה בנתניה, רעננה, פתח תקוה ותל אביב. 

ואני חושבת שראוי להשמיע את האמת הכואבת הזאת. 

כן. בגלל שאם תושבי קיבוץ בארי לא יבינו את הטעות הזו- כולנו נמשיך לשלם את המחיר הזה וחמור ממנו בגלל תכניות מדינה פלשתינית הזויות ומסוכנות. כי הרי ברור לכול שברשות הפלשתינית חפצים במדינת פלשתין שבירתה תל אביב ואותנו הם רוצים בים. 

ועד אז, עד שאותם חלוצים בעוטף עזה יפסיקו לתמוך בשמאל, בבג"ץ שמסרס את חיילינו, עד שהם לא יתעשתו ויבינו שיש לשנות את הדרך, אני בינתיים נזהרת ולכן הגיוני שלא אגיע לעוטף עזה. 

בקשות סליחה, התנצלות ורצון לשמוע מה יש לנו להציע, יתקבלו בברכה. 

סיוון! בעיניי יש מקום לפרסם את התגובה הזו כמו שפרסמת את מכתבו של המזכיר, נכון, זה לא פוליטיקלי קורקט. אבל זו האמת. ואנו צריכים לצעוק אותה בכל הזדמנות לפני שתכנית המאה של טראמפ תמיט עלינו אסון נוסף בעידודם של אותם אלה הסובלים כעת מטילים.