פתחתי פרלמנט

הנוצות הצבעוניות שאנחנו נושאים בגאון מספרות את סיפור היום יום שלנו - חיי שליחות, עזרה לזולת, עין טובה, נתינה, והרבה ענווה.

ד"ר חנה קטן , ד' בניסן תשע"ט

דעות ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

השורות הבאות רלוונטיות. ואני אסביר מיד למה.

השבת סעדו סביב שולחננו עשרת נכדינו הבגירים. פתחנו פרלמנט, ודנו על פרשת השבוע, על ההבדלים בין מוסדות החינוך ותנועות הנוער, ועל כל מה שמעניין נוער תורני בגילאים הנעים בין 9-14. ופתאום הרגשתי שמתחיל לצמוח פה שבט. ואנחנו -העומדים בראשו. ובעוד מספר שנים, כל אחד ואחד יבנה אף הוא את ביתו. וחשבתי לעצמי, שאנחנו זוכים להשפיע על מעגלים שילכו ויתרחבו בתוך עם ישראל.

ולמה כל זה רלוונטי לכם? כי הפנמתי שהכוח האלקטורלי שלי כאם ברוכה, וסבתא עוד יותר ברוכה, רק הולך ומתעצם. אז כשאתם פונים אלי, תיקחו בחשבון עשרות קולות, ולא קול אחד בודד, וזה רק ילך ויגדל בתור הנדסי, בעזרת ה' יתברך.

האמת שהיא שירשתי גנים דומיננטיים ציוניים ימניים. הורי הצביעו למפלגת מולדת [זוכרים? המפלגה של גנדי ושל הרב בני אלון ז"ל]. דווקא אצל חמי וחמותי התמונה הייתה מגוונת יותר - לסבתא היו נטיות ניציות, ואילו הסבא בחר בדרך של מימד [מפלגתו של הרב עמיטל ז"ל]. זה ממש לא הפריע לזוגיות היפה שהייתה מנת חלקם. ומאז דעתי את האיש שלצידי אנחנו תומכים בבית, בבית של הציבור הכי אידיאליסטי, הכי צדיק, הכי מסור, והכי עובד ה' שיש. כן. כן. מותר פעם בכמה שנים לנפנף בנוצות הצבעוניות של הטווס הדתי-לאומי.

לא המחמאות של אפרים קישון על הפנים הטובות שמתחת לכיפה הסרוגה הם אלו שיכניסו בנו גאוות יחידה. הנוצות הצבעוניות שאנחנו נושאים בגאון מספרות את סיפור היום יום שלנו - חיי שליחות, עזרה לזולת, עין טובה, נתינה, והרבה ענווה.

וחלק מאותן נוצות מרהיבות העין בחרו להנהיג. אני סומכת בשתי ידיים על מידותיו הנעלות ושיקול דעתו הרחב של הרב רפי פרץ [גילוי נאות - אנחנו מחותנים של אותם מחותנים]. על כשרונו, מסירותו, וההליכה העיקשת בדרך האמת של ח"כ בצלאל סמוטריץ', אין עוררין. עשייתו ללא לאות של ח"כ מוטי יוגב, היא בענווה מופלאה. הכרתי מתמול שלשום את החריצות  והחוכמה של עידית סילמן, שזכיתי לעבוד אתה על פרויקטים בקידום בריאות במגזר, והנה היא מצטרפת לזירה הפוליטית .אורית סטרוק המוכשרת והמדהימה היא נכס למפלגה, ואני מחכה לפעילות הנמרצת בכנסת של עורך הדין בן גביר. אלה ועוד. הפנים היפות של עם קדוש. ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

וכמה שאני מתרחקת מהעולם הפוליטי, כל עלוני השבוע הדהדו את כוונותיי הטובות...

וראיתי דגלי כחול לבן מתנוססים ברוח לקראת יום חגנו, הוא יום הבחירות, שעבורי יש בו מין אווירה של חול המועד. ורווח לבבי על הזכות לחיות במדינת ישראל ההולכת ונבנית מול עינינו, שהיא כיסא ה' בעולם, והרגשתי שהדגל שלי הכחול ולבן הוא כמו הים שאין לו סוף עם קצף הגלים, כמו שמים בהם שטים עננים לבנים בוהקים, בדמותו מקופלים אלפי דורות של חלומות רחוקים, של אבות קדושים, של תקומתם של חיי עם קדוש בארץ חמדת אבות. ואני מביטה מעלה לתכול השמיים ושואלת- במה זכיתי להיות חלק מזה, לראות את כל זה בעיניי? אשרי הדור שככה לו.

והעיקר- שנצביע בטוב דעת.