מכתב פתוח לבני הנוער, דור העתיד של מדינת ישראל

מרים פרץ , ח' בניסן תשע"ט

דעות מרים פרץ
מרים פרץ
פלאש 90

אני מביטה בכם במפגשינו הרבים, בתנועות הנוער, במד"צים ובמש"צים. רואה אתכם במועצות התלמידים, בשיעורי השל"ח, במסעות ובטיולים ברחבי הארץ.

המבוגרים שסביבכם מזמינים אותי לפגוש אתכם ולתת לכם מעצמי, אבל האמת היא שבכל מפגש אתכם אני מקבלת לא פחות ויוצאת מהם מלאת גאווה ואופטימיות.

אני כותבת לכם בעקבות מערכת הבחירות שהגיעה לסיומה. נחשפתם, ברשתות המדיה לקולות השונים, חלקם צורמים ומתלהמים, מבולבלים ומבלבלים חלקם מבשרים בשורות של שינוי והתחדשות, חלקם מערערים סדרי עולם

אני שומעת אתכם, את הכאב והדאגה שלכם למדינה, אני שומעת את הקולות שאומרים, שהשיח לא ישתנה, שכולם נהיו קיצוניים, שמשהו אבד לנו בדרך, שהכל אינטרסים, בגלל זה חשוב לי להשמיע קול נוסף.

קול של אמונה וביטחון במדינה. קול של אמונה בכם

כמחנכת בישראל אני שואלת את עצמי מה אוכל להעניק לכם כדי שתבדילו בין אמת לשקר,בין תקווה לאשלייה,בין קירוב לריחוק וניכור.בין גאווה ושמחה לדיכדוך שתקבלו החלטות נבונות, והנה הן, צרור מחשבותיי בעת הזאת. ממני אל בני הנוער שאינם בעלי זכות בחירה, אל דור העתיד, אתם שתצביעו בפעם הראשונה רק בעוד ארבע שנים

תהיו מעורבים חברתית:

למרות שלא פעם טוענים כלפיכם אחרת, אני משוכנעת שהדור שלכם לא פחות טוב משלנו,כמעט בכל יום אני פוגשת יזמים צעירים שתורמים את זמנם ומרצם למען הכלל. אני רואה את העשייה החברתית שלכם ומוצאת בכם רגישות, אנושיות ואיכפתיות. פיתחתם מודעות חברתית לא פחותה מזו שהיתה קיימת בנו בדורות הקודמים, אם רק נחשוב לרגע על האופן שבו היו מתייחסים פעם למי שנראה אחרת, מדבר אחרת או לבעלי צרכים מיוחדים. והיום? ברוב המוחלט של המקרים אתם מחבקים אותם, משתפים אותם ונותנים להם תחושת שייכות.

אתם עושים דברים נפלאים ועל ידי לקיחת האחריות והנתינה לאחר, לומדים לא פעם שיעור חשוב הרבה יותר מזה שנלמד בכיתה. אתם בדרך להיות טובים יותר מאיתנו..

תהפכו מיחידים למאוחדים:

בארבע השנים הבאות תחשבו על כבוד האדם באשר הוא. דברו ביניכם על כך שאין אף אחד ששווה יותר מן האחר. לא משנה העדה, המוצא, מקום המגורים והמעמד הכלכלי. כולנו אחים. החברה הישראלית היא מארג מורכב מאין כמותו אבל זה גם ייחודה וסוד כוחה. אין שווים יותר ושווים פחות, אין כאלה שראויים לתרום יותר וכאלה שפטורים מהשתתפות במאמץ המשותף, איש כפי יכולתו למען מדינתנו היחידה. אל תנסו להיות אף אדם אחר. הביטו בייחודיות של כל אחד ואחד וכך תגלו שהיא מכילה את המרכיב החשוב ביותר, את כלל ישראל.

תנשמו עמוק בכביש:

עוד לפני שתקבלו את זכות ההצבעה, כבר תוכלו לנהוג בכבישי ישראל. הכביש הוא פני החברה: תנו הזדמנות לאחר, תעזרו בלב רחב למי שלא מצליח להשתלב, תפרגנו בלי להסס, תמעטו בשימוש בצופר, סתם רעש מעצבן.. אל תהיו קטנוניים, נקמניים. כבדו את החוק ותנו לעצמכם את ההרגשה שאתם ראויים לאחריות הגדולה שמופקדת בידיכם. כל אלו רלוונטיים לכביש, ובדיוק באותה המידה, גם לחיים עצמם.

שיח:

העולם נברא בדיבור.

תקדישו מחשבה לאופן שבו אתם מנהלים שיח.. הדרך של בני אדם לתקשר זה עם זה היא באמצעות מילים. זה יכול להיות (ואולי גם עדיף) שיהיו אלה מילים בעל פה. כאלה שיוצאות מהפה ונכנסות ישר אל הלב. אבל אפשר גם לשוחח באמצעים אלקטרוניים. בכל אחת מדרכי התקשורת יש משמעות גדולה מאוד לצורת השיח. איזה שיח אתם מנהלים, האם אתם משתמשים במילים מכבדות, כאלה שנותנות מקום לאחר? האם בשיח שלכם יש גם מהויות? האם אתם מסוגלים לנהל שיח של ערכים? תנסו לעשות לעצמכם רשימה קטנה: שלושה דברים שאני מאמין בהם, תעלו את הערכים הללו בשיחות עם חברים. זה יכול לפתוח לכם אופקים חדשים.

אבל שיח הוא גם הקשבה. תעשו לעצמכם תרגיל: בואו לדבר עם אדם אחר ובהתחלה תנסו למשך שתי דקות רק להקשיב לו. להקשיב באמת ולנסות להפנים לתוככם את מה שהוא אומר, אל תבנו בראש את התשובה לדברים אלא פשוט תקשיבו. אם מישהו אומר דברים שסותרים לחלוטין את מה שאתם חושבים, מרגישים או מאמינים, תילחמו על זכותו לחשוב ולדבר אחרת. אם נשתיק חלק מהקולות העולים מאיתנו, נהפוך לחברה משעממת. במקרים מסויימים זה עלול אפילו להיות מסוכן.

אני רואה אתכם מצליחים לנהל מפגשי שיח עם השונה מכם, דתיים וחילונים, ערבים עם יהודים, עולים מאתיופיה עם עולים מרוסיה, תשמרו על היכולת הזאת. תגדירו לעצמכם את השיח הראוי כיעד עליון. הילחמו בכל דרך בשיח פוגעני, מזלזל ומקטין והתאמצו שהשיח האישי של כל אחת ואחד מכם יהיה שיח מקדם, מאיר פנים. אופטימי!

תחלמו:

דמיינו את המדינה שאתם מייחלים לה. הלוואי ובאמת תקדישו מחשבה לאופן שבו הייתם רוצים שתתנהל מדינת ישראל. אין כמו לדמיין, רק אם נוכל לדמיין נוכל ליצור חלומות שיניעו אותם לברוא מציאות חדשה. ציירו לכם תמונה של כל הטוב שאתם חפצים בו ותתחילו להתקדם לעברו. אלו לא מילים גבוהות, ככה בדיוק אבותינו המייסדים פעלו והגשימו….

מחוייבות:

לעיתים ישנם גלים חברתיים של רצון להתנתק מכל מחוייבות אבל אני מפצירה בכם: אל תפחדו להתחייב. מחוייבות היא שייכות, מחוייבות מחברת אותנו למקום שבו אנחנו חיים, לחברה שסביבנו, לאנשים המקיפים אותנו. מי שמתחייב מייצר ביטחון, אצל עצמו ואצל הסביבה. אל תתביישו לומר לעצמכם, "אני שייך לכאן", אני יהודי, אני ישראלי, המדינה הזאת היא שלי ולכן, על אף שעודני נערה או נער, יש לי מחוייבות ענקית לשגשוגה הרוחני והגשמי של מדינת ישראל. וגם, בסופו של דבר, מחוייבות והשתתפות במאמץ לבנות כאן חברה נפלאה, אפילו תתרום לכם יותר ממה שתתרמו אתם.

תודו על חיי היומיום:

אתם בני מזל, נולדתם בדור שמכיר את מדינת ישראל כדבר המובן מאליו. את הביטחון הקיומי שלנו, את היכולת לנהל בעצמנו חיי רוח, כלכלה וחברה.  אבל האמת, זה ממש לא מובן מאליו…

תביטו אחורה מדי פעם ותראו איך ממש לא מזמן הדברים היו אחרים לגמרי. תעריכו את ישראל שהיא מדינה דמוקרטית המאפשרת מגוון דעות ועמדות. זה מעשיר אותנו.

פוליטיקה:

למרות שיש לה שם לא ממש טוב, הפוליטיקה היא לא דבר רע, להפך יש בה פוטיציאל עצום של טוב. תזכרו שהאנשים שבוחרים להיכנס לעולם הפוליטי מקריבים המון כדי לשרת את הכלל.

פוליטיקה היא מדינאות. וכמה בני מזל אנחנו לחיות בדור שקיימת בו הפריבילגיה לנהל מדינה בעצמנו. אל תירתעו מהפוליטיקה, הדמוקרטיה היא הכלי לעצב, לבנות, לשנות. השאלה היא מה עושים איתה ואיך מנהלים אותה. אל תתביישו לדבר פוליטיקה, שהרי היא מדיניות, וחברה שבני הנוער שלה מדברים על מדיניות היא חברה טובה יותר.

מאידך, אם אתם מבחינים באדם או בקבוצת אנשים שבשבילם הפוליטיקה היא המהות, ולא רק כלי לשירות הציבור ולפיתוח המדינה, תראו להם שאפשר אחרת, שהדור שלכם מבקש שליחי ציבור שראויים באמת לציבור נפלא שכמותכם. אם הדרך שראיתם עד עכשיו היא לא לרוחכם, חפשו ומיצאו דרך אחרת. אתם נפלאים, אין טובים מכם, אתם מסוגלים, תסמכו על עצמכם.

אתם ראויים להיות מובילי דיעה. אתם יודעים לעשות זאת. שהרי התנסתם במדצים משצים בתנועות הנוער במועצות התלמידים. כחברי מועצות אתם שותפים בקביעת סדר היום,בקבלת החלטות בראיית התמונה הרחבה. בשעורי השלח למדתם שאתם יוצאים למסע עם מפה ומצפן כך גם נדרש בזירה הפוליטית בבחינת דע מאין באתה ולאן אתה הולך

תחקרו. תשאלו. תעמיקו:

אל תקבלו שום דבר מובן מאליו, תמיד תנסו לשאול, למה? ואיך? תנסו לרדת לעומקם של דברים, כשאתם שומעים רעיון תשאלו את עצמכם "איפה זה פוגש אותי".

כשמנהיגים מציגים חזון אל תוותרו להם, תעמדו על זכותכם לקבל הסבר מפורט כיצד ואיך הם יגישמו את החזון שלהם.

עין טובה:

תאמצו עין טובה. זה סוד גדול שיכול ממש לשנות את החיים שלכם. אם אתם באים לשפוט ולכעוס על מישהו תנסו למצוא משהו טוב, אתם תראו איך מפלס הכעס יורד ואתם מצליחים להגיד דברים קשים בדרך מכובדת ונעימה.

דרך הארץ:

אני פוגשת אתכם פעם אחר פעם במסגרת המסעות שאתם עורכים בארץ. מסע ישראלי, של"ח,סמינרי מנהיגות. כבר אמרתי שאני מתפעמת מכם והנה עצה אחת בנוגע למסעות הללו: בכל מסע קחו רגע אחד לבד, בשקט, כשאתם מביטים על הנוף ושומעים את צלילי הטבע.

תנשמו עמוק ותחייכו חיוך גדול למרחק, ותחשבו על הסבים והסבתות שלכם, שאתם מגשימים עבורם חלום עתיק. כמה הם גאים בכם.

תילחמו על השלום ותאמינו בתקווה. זה נשמע גדול ומפוצץ אבל השלום שלנו מתחיל בתוכנו, אני מאחלת לכם שכל אחד מאיתכם ידע לקבל את עצמו עם הקשיים והפגמים, שידע לעשות שלום עם המקומות הקשים שלו.
ומשם נצא החוצה ונביט בעיניים של האנשים שלא מסכימים איתנו. תושיטו יד ופתחו את הלב, ותראו שהדרך היחידה להוריד שנאה היא הכרות ומפגש, ומשם הדרך לשלום נראית כבר אפשרית לגמרי.

ולגבי התקווה, תדעו שגם בימים סער וכאב גדול, השמש זורחת מחר בבוקר. החיים שלכם מצפים שתחוו אותם, גם אם נפלתם תדעו שכל אחד מכם עומד מול המראה ובוחר איזה סיפור לספר על עצמו. לא משנה כמה הנפילה קשה תדעו שתמיד יש תקווה לחיים טובים יותר. בבואכם לבחור חפשו את אלה שנוטעים בכם תקווה.

והדבר האחרון:

תשמחו. על כל יום שיש לכם. על הבית שלכם, על אמא ואבא והאחים,על העיניים שנפקחו, על השמיים והשמש, ועל הידיעה שכל יום הוא הזדמנות להגשמת החלומות שלכם על הזכות להיות בני חורין בארץ המיוחדת שלנו.
אז בבקשה קחו לכם את ארבע השנים הקרובות, צאו אל המסע בשבילי הארץ ובתוך עצמכם, העמיקו את התודעה ואז, בבחירות הבאות תגיעו אל הקלפי כשאתם טובים יותר, מוסריים יותר, רגישים ומאוחדים יותר. 

ואם הדרך שראיתם עכשיו לא לרוחכם,חפשו דרכים אחרות,נתיבים טובים יותר שיפיחו תקווה שיגעו בלבבות.
כבר עכשיו, כמה שנים לפני שתקבלו את זכות ההצבעה, עומדת לרשותכם זכות הבחירה: הבחירה להיות בטוב, הבחירה לחלום, הבחירה ליישם את כל הכוחות האדירים שטמונים בתוככם ולהפוך את מדינת ישראל לחברת מופת אמיתית. כבר אתם הולכים לשנות את המדינה הזו אם תרצו או לא תרצו.

אוהבת ומאמינה בכם עד אין קץ,

מרים