איילת ונפתלי, חיזקו ואימצו!

עו"ד אליקים העצני , י' בניסן תשע"ט

אליקים העצני
אליקים העצני
פלאש 90

איילת ונפתלי, אל נא תיפול רוחכם ! רבים בעם ישראל שותפים לצערכם, מהם לא מעטים שכלל לא הצביעו בעדכם, ובכל זאת אתם תהיו חסרים להם בכנסת ובממשלה. אין הרבה פוליטיקאים שניתן לומר עליהם כדברים האלה.

ועם זאת, איננו פטורים מלשאול – מה קרה 'לימין החדש'?

מתוך שלל הסיבות – אחת מזדקרת ועולה על כולן, והיא זאת שהכתה גם במפלגות הימין הקטנות האחרות, אם כי לא מכה אנושה כל כך. כוונתי לריכוז מלחמת הבחירות כולה מסביב לנושא אחד ויחיד: אישיותו וגורלו של בנימין נתניהו.

יש שזוקפים מהלך זה על חשבון גאוניותו של "הקוסם", ולא היא - למרות שלזכותו ייאמר שהוא הקדים לזהות את הזדמנות הפז שהשמאל שיחק לידיו ולנצלה עד תום: כוונתי לשימוש הזדוני בתיקיו הפליליים, לרדיפה האישית, שלו ושל משפחתו, שהגיעה לממדים פתולוגיים ובאורח טבעי עוררה גל נגדי של תמיכה ואהדה, ועימו – הקלת ראש בפגמיו ובחטאיו האמתיים, בחייו הפרטיים ובחייו הציבוריים.

זמן קצר לאחר עליית משפחתי לקריית ארבע- חברון מסרנו מכשיר טלוויזיה לתיקון לבחור חברוני צעיר, שהעיד על עצמו כי לא מזמן עבד בחצר המלוכה הסעודי, לא פחות. עכשיו הוא כאן, משום מעשה שהיה. הוא נקלע שם בכיכר עיר מרכזית לאירוע של הוצאה להורג. ראה את המוציא לפועל עם החרב השלופה בידו ושמע אותו שואל את בני משפחת קורבן הרצח אם הם מוכנים לקבל כופר נפש.

תשובתם היתה "לא, בדנא נשוף דמו!" ('רוצים לראות את דמו!') ומה שראה לאחר מכן גרם לבחור לוותר על מנעמי הארמון ולשוב לכאן. כך, להבדיל, הצימאון המחליא שגילה השמאל ל"דמו" של נתניהו הבריח ממנו והלאה הרבה אנשים הגונים והנחיל לו את ניצחונו הגדול. ההתקפות האישיות האלה, מסע הציד הזה, הם שהפכו חשוד בפלילים למעין קדוש מעונה, שגם מי שהתייחס בתום לב אך ורק לחשדות הפליליים או להבטחות השווא שלו לגופם, תויק מיד כשייך לשמאל ולמחנה הציידים.

עוד זאת. בכך, שהשמאל הציב על סדר יומה של האומה את ראשו של נתניהו כיעד בלעדי, הוא עיצב את מערכת הבחירות כולה, את כיוונה ויעדה, צמצם ודחס אותה לתוך סיסמה אחת: "רק לא נתניהו!", והסיסמה הזאת גררה אחריה אוטומטית את ההד החוזר - "רק נתניהו!"

'רק נתניהו', ולא – למשל - יוקר המחייה, בעיות הדיור ואפילו הטרור שאינו חדל להכות בנו. מן השגיאה הפטאלית הזאת ששגו אנשי התקשורת והפוליטיקאים של "מחנה השלום" סבלו כל המפלגות פרט לליכוד. שרדו רק אלה, אשר לא כ'ימין החדש' היה להם בסיס אלקטורלי מימים ימימה להישען עליו.

על זאת הוסיפו בנט ושקד שגיאה משלהם בבחירת יעדי המדיניות שהציגו לציבור. מה בחרו? את זאת חשף נפתלי בנט בפני סימה קדמון שציטטה אותו ב'ידיעות אחרונות' מן ה- 4.1.19, כך: 

"בתפיסות שלי אני הרבה יותר מתון ובעד למצוא פתרונות פרגמטיים... להיות ימני אבל לא לעסוק רק בהתיישבות...האם אני בעד עמונה? כן... האם עמונה היא כל מהותי? לא... מצאתי את עצמי עסוק כל הזמן בדברים שהם בקצה...הבסיס למצע של המפלגה (החדשה) יהיה עם הסכמה רחבה.. וייתן תשובות לנושא השבת, עסקים, תרבות ותחבורה...ימין – אבל לא קיצוני.. אמליץ על נתניהו... ואדרוש את תיק הביטחון".

אלא, שדרישת תיק הביטחון אינה מצע למפלגה וגם לא הבטחת לחימה יותר נמרצת בחמאס או רפורמות בבג'ץ. זכות קיום יש למפלגה מימין לליכוד אך ורק כימין ח ד ש , ומה היה חדש בקמפיין של 'הימין החדש'? מעט מאוד. להיפך, ממאמרה של סימה קדמון משתמע שבנט בכוונת מכוון שאף שלא להיות "קיצוני", גם בענייני ארץ ישראל.

ואכן, לא ראינו את "הימין החדש" מדגיש במה הוא שונה מן הימין הישן, כלומר מן הליכוד, למשל בראיית הפיל הענק של תכנית השלום האמריקנית, קו-פרודוקציה של טראמפ ונתניהו, הממלא את החדר לכל אורכו ורוחבו, עם חשד מדינה פלסטינית בבטנו. מלחמה נמרצת בפיל הזה, אותו ניסו נתניהו וטראמפ להעלים עד לאחר הבחירות, לזאת ציפו המוני מצביעים לאומיים מן "הימין החדש" ולא מצאו. בתחום המדיני המכריע הזה לא הציבה המפלגה החדשה חזית מול סכנת חלוקת הארץ .

"הימין החדש" גם לא ניסה לשבור את המונופול על תוכן מערכת הבחירות שכבש לו המותג 'בנימין נתניהו' ולהציב במקומו במרכז הדיון הציבורי את המלחמה על ארץ ישראל.

לא מן הנמנע, ש-1400 הקולות החסרים היו ניתנים לו, אלו ניסה לשבור את השתיקה מסביב לנושא העיקרי הזה, לעומת הנושאים הטפלים בהם הלעיטו את העם.

עוד לא אבדה התקווה לימין חדש, הוא עלול להיות דרוש מאוד כבר בזמן הקרוב. אם בדעת שקד ובנט להמשיך להקדיש מזמנם למען הכלל, פעילות אקסטרה-פרלמנטרית חיונית מחכה להם ממש מעבר לפינה, ומשם תוביל הדרך בחזרה אל הכנסת והממשלה.