והגדת לבנך: לילות סדר בחשכת הגולה
והגדת לבנך: לילות סדר בחשכת הגולה

כיצד חגגו אנוסי פורטוגל וספרד את ליל הסדר, במיפנה המאות ה-15 וה-16, עת ניהלו את חייהם על קו התפר שבין יהודי בסתר ונוצרי בגלוי?

האם, למשל, הקפידו לערוך את סדר הפסח לכל פרטיו ודקדוקיו בחשכת המרתפים, בליל ט"ו בניסן? האם הניחו על שולחנם קערת סדר מסורתית עם כל סימני הסדר המקובלים, למרות החשש שברגע שיפרצו קלגסי האינקוויזיציה, תשמש הקערה אסמכתא להרשעתם ולשילוחם אל המוקד?

    הצרה היתה, שלא רק האנוסים היו מודעים לתחולתו של ליל הסדר, אור לט"ו בניסן. גם האינקוויזציה הנוצרית האכזרית ידעה זאת. לפיכך נאנסו אנוסים להקדים או להרחיק את ליל הסדר, על מנת לטשטש את יהדותם ולבלבל את האוייב הקתולי.

2. בדור הראשון והשני לשמד, הקפידו האנוסים לשמר את עיקרי דתם, בחשאי ובסתר המדרגה. הלכו להתפלל בבתי היראה הקתוליים, אך מילמלו על מיפתנם את הפסוק "שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ". עד היום ישנם קתולים נאמנים, שמגמגמים קוד סודי זה בפתח בתי התיפלה, מבלי להבין את משמעותו.  

לא מעט מקרב האנוסים הקפידו להינשא בחשאי אך ורק לבני/בנות עמם. למרבה הצער הולידה במרוצת הדורות תופעת נישואי הקרובים, צאצאים בעלי פגמים גנטיים חמורים.

3. ברבות השנים נתמעט מספרן של משפחות שומרי גחלת היהדות בחצי האי האיברי. לטענת חוקרים רציניים, שורשיהם של רבע מאוכלוסי ספרד ופורטוגל, בעם ישראל: בקרב 60 מיליון אזרחי חצי האי, מסתובבים 15 מיליון קתולים שמוצאם יהודי. נתון מדהים זה מחוויר לנוכח טענת החוקרים, כי 80 מיליון(!) מכלל 200 מיליון תושבי ברזיל, הם ממוצא פורטוגזי, מצאצאי האנוסים. גם במדינות דרום אמריקה נוספות, שאליהן נמלטו האנוסים עם גילוי העולם החדש: מקסיקו, קולורדו, גואטמלה, קובה וקולומביה, חיים צאצאי האנוסים לרוב – ובכל המדינות הללו אף קמו קהילות של המזהים עצמם בגאווה כזרע ישראל, והן רק הולכות וגדלות עם הזמן.

4. בשווקי הפישפשים בפורטוגל ניתן למצוא עד היום עדויות של ממש ליהדותם של היהודים הנסתרים. פריטי קודש וחול יהודיים, מוצאים דרכם מה'בוידעמים' המשפחתיים לשווקי העתיקות. כך למשל מצא ד"ר שלמה רוטר, פיזיקאי לשעבר בכור הגרעיני בנחל שורק, תושב רחובות, כיום מרצה אורח באוניברסיטת אוייברו שמדרום לפורטו, בעת ביקור בשוק העממי בעיירה, קערת ליל הסדר אותנטית, שהוצעה תמורת פרוטות – פחות מ-10 יורו.

קשה היה לזהות שזוהי קערת פסח. ברבות השנים נוצרה עליה שכבה של חומר שחור משחור. במאמץ רב הוא הסיר את שכבת השנים וגילה מתחתיה קערת פליז, מרוקעת ביד אומן, ובה שקערוריות להנחת סימני הסדר: זרוע, ביצה, מצה, חרוסת, כרפס, מרור. "אין שום ספק שהקערה הזו שימשה משפחת אנוסים לאורך דורות", הוא אומר, "עד שהצאצאים נטמעו ואבדו לנו. זכות גדולה היתה לי בגאולתה". בליל הסדר השנה שוב תעמוד הקערה העתיקה במרכזו של שולחן ליל סדר יהודי, כבימים עברו.

5. ואם כבר בהגיגים היסטוריים עסקינן, אי אפשר להתעלם מצחוקו של שר ההיסטוריה, למראה האש שבערה והשמידה השבוע את חזותה של קתדרלת נוטרדאם דה פריז. גם היא קשורה לעלילותיו הנפשעות של הצורר הקתולי. בשנת 1240 התרחש 'משפט פריז' כנגד תרבות עם ישראל, ביוזמת האפיפיור גרגוריוס ה-9 והמלך לואי ה-9.

היה זה משפט מוזר שבו הועמד לדין לא בן אדם, אלא יצירה תרבותית שלימה, כלומר התלמוד היהודי כולו. הכנסיה טענה כי התלמוד מכיל מסרים אנטי נוצריים וביטויים של זילזול בישו הנוצרי. ההליך היה, כמובן, מכור מראש. בסופו נשלח התלמוד אל המוקד, שנבנה למענו בחזית הקתדרלה שסימלה אז את לב התרבות של אירופה הנוצרית.

הנאשם, כלומר ספרי מסכתות הש"ס, הובלו בעגלות מרחבי המדינות הקתוליות לרחבת הכנסיה. 12 אלף כתבי יד של התלמוד (הדפוס טרם הומצא אז), ויש אומרים 24 אלף. מול ההמון המוסת הועלו כל כתבי היד באש השמימה. גווילין נשרפים ואותיות פורחות.  

6. בעקבות האסון כתב מהר"ם מרוטנבורג את הקינה 'שאלי שרופה באש'. השבוע סגר שר ההיסטוריה את החשבון, כשנתקיימה תפילתו של המהר"ם באותה קינה: "אשרי שישלם לך גמולייך". ההיסטוריה לא שוכחת.

חג כשר ושמח.

(באדיבות שבועון 'מצב הרוח')