קרקע פרטית בפולין, וההסתה? נגדנו

סוזי דים , כ"ז בניסן תשע"ט

דעות סוזי דים
סוזי דים
צילום: עצמי

השואה לא הייתה “רק” רצח העם השיטתי ביותר בהיסטוריה. השואה כללה גם - בחשיבות פחותה לאין ערוך-  גם את השוד המזויין הגדול בהיסטוריה. זה לא (רק) שהשכנים האירופים חטפו את  רכושם הפרטי ובתיהם הפרטיים של היהודים האומללים שנשלחו למותם, באופן לא מאורגן.

היה גם שוד מאורגן של הרכוש הפרטי והקרקע הפרטית שבידי היהודים כדי לממן את המשך שלטונם של הנאצים. למשל, מקרקעין בידי יהודים נמכרו  בלי לתת לבעלים היהודים את התמורה, חברות ועסקים בבעלות של יהודים “הועברו” ללא-יהודים, יצירות אומנות הוחרמו כי היטלר התנגד לאמנות מודרנית, וכן הלאה.

הדברים הללו ידועים. מה לעשות - כך היו הנאצים ימח שמם. קטנה עלינו הידיעה שהנאצים בזזו את הרכוש הפרטי - כי לנו כמובן חשוב לא זה. חשוב שהם שחטו בילדינו ורצחו את זקננו וכמעט הכחידו את עמנו.

השאלה כלל אינה על הנאצים

לכן השאלה היא אחרת. השאלה כלל אינה על הנאצים ימח שמם. השאלה היא, מה קרה לאחר שהנאצים הובסו וכבר מזמן אינם בשלטון. מה קרה, בעניין הרכוש הפרטי הגזול, לאחר שכל העולם המערבי היכה על חטא, באמת, ואף קבע ימי זיכרון  לשואה הנוראה – מה נעשה, אז, במשך עשורים, כיום, בעניין הרכוש הפרטי והקרקע הפרטית שנלקחו ונשדדו? 

השאלה במקומה, מפני שהפיצויים מגרמניה ששולמו - היו על סבל. מערך הפיצויים מגרמניה כלל לא התיימר להחזיר את הרכוש הפרטי  ואפילו לא ניתן אומדן אמתי על היקפו.

הנה מה שקרה בפולין – המדינה עם היקף הקורבנות הגדול ביותר באירופה (יותר מגרמניה). רבים מבקרים שם ולכן חשוב לדעת. בפולין – שם איבדנו 3 מיליון איש – הוצע הסדר גורף שבו היהודים יקבלו 15% או 20%  (כחמישית בלבד) משווי קרקעותיהם. גם הסדר מצטנע זה נדחה ע”י פולין של היום -  ועד היום גם את ה-15% העלובים, היהודים מפולין לא קיבלו. 

מה שעוד מעניין הוא, שפולין היא מדינה חברה באיחוד האירופי . ובכל זאת, הפלא ופלא, האיחוד האירופי כלל לא מתבייש לבוא בטענות בדבר אי-שמירה על רכוש פרטי נגד ... ירושלים. היזכרו בטענות האירופיות  כלפי חוק ההסדרה (החוק הישראלי הדן בסוגיית רכוש פרטי ערבי מוכח שאבד). כזכור, בחוק ההסדרה, הכנסת וממשלת ישראל מציעים לערבים שרכושם הפרטי המוכח אבד כתוצאה מאנדרלמוסיה באזורנו, פיצוי נדיב בגובה 125%.

לא 15%, לא 20%. אפילו לא 100%. והצביעות פשוט לא תיאמן.  ישראל סובלת מהכפשות, למרות שהיא כן מפצה על רכוש פרטי. מפצה ביותר מ-100%. האיחוד האירופי בראש המכפישים, למרות שהיא לא פיצתה על הרכוש הפרטי. לא ב-100%, וגם לא ב-20% או ב –15% כי פולין מסרבת, עד היום, להעביר אפילו את ההסדר הרזה הנ”ל. יורשי יהודי פולין קיבלו לפי שעה על רכושם הפרטי, 0%.

גם יתר הטענות במערב (ובשמאל הישראלי) כנגד הסדרי הרכוש הפרטי בחוק ההסדרה, קורסות  כמגדל קלפים אם מעיינים בספרות הענפה בנושא הסדרי רכוש פרטי גזול מתקופת השואה. שוב: לא  מדובר בהסדרים שהגו הממשלות הנאציות דאז –מדובר בהסדרים שקבעו ממשלות נאורות, בימינו אנו.

למשל, הטענה שצריך לתת לטוענים הערבים שהות לבירור טענותיהם לבעלות -  העשורים שחלפו מבלי שיפצו פיהם, לא הספיקו. לשם השוואה - ההסדר הפולני היה אמור לאפשר ליהודים שנה אחת בלבד ככדי לתבוע את שלהם, וגם זאת רק לקרובים מדרגה ראשונה. וכאמור, גם הצעת חוק עלובה זו  – נדחתה בפולין. יהודי פולין נותרו עם אפס פיצוי על רכוש.  כמו כן, ישנה טענה שישראל אמורה להוציא הון עתק על נבירה בבסיסי נתונים רעועים, עתיקים ולא-אמינים בארצות אחרות כגון ירדן או טורקיה, או להסתמך על תצלומי אוויר שמראים כמה שיחים שניטעו בעבר. מישהו מסוגל להצביע על הליכי ראיות דומים באירופה, או בארצות אחרות?

איזה הפוך על הפוך. טענות מסוכנות ומעוררות-אלימות נגד מדינת היהודים שגוזלת רכוש פרטי  מתפרסמות בכל עיתון זר כמעט,  ולכן רבים סבורים שדווקא ישראל  היא, באמת, גזלנית ושודדת.  לכן, כל קברניטי המדינה, שמאל וימין, חייבים לקום ולומר “הס!”.

וכי דווקא ישראל,  האנושית וטובת הלב, לא מקפידה (ככל האפשר בתנאי אנדרלמוסיה, בחלוף כמה מלחמות ו- 4 משטרים שונים  – עות'מני, בריטי, ירדני וישראלי – באיו”ש ובירושלים) על שמירת הרכוש הפרטי? ואירופה היא המאשימה הראשית כנגדנו? ההפך הוא הנכון: ישראל היא הצדיקה שבמדינות בשמירה יתירה (125%, יותר ממאה אחוז!) על רכוש פרטי ומקרקעין בבעלות ערבית מוכחת. ואילו אירופה רצחה וירשה -- היא זו שבתחתית הערימה.

לפני כמה ימים פניתי לדוברי האיחוד האירופי וביקשתי תגובתם להאשמת הצביעות, אך פנייתי לא נענתה.