להחליף את הפיד

חוויות מפתיחת מושב הכנסת ה-21. מתוך טורה של סיון רהב מאיר ב"ידיעות אחרונות"

סיוון רהב מאיר , כ"ט בניסן תשע"ט

דעות סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאיר
צילום: ללא קרדיט

כמה חוויות ומחשבות מטקס פתיחת הכנסת ה־21:

·  היה צפוף בכנסת ביום שלישי השבוע, אבל בעצם 366,016 איש היו חסרים. זהו מספר הקולות של ישראלים שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה.

מדובר על 8.4% מהמצביעים. חלקם, יש להניח, ידעו מראש שהפיראטים או הנ־נחים לא ייכנסו, אבל כמעט שמונה מנדטים של הימין (רוב מצביעי פייגלין וכל מצביעי הימין החדש) התבזבזו, וכאן מדובר על אנשים שממש לא רגילים להצביע למפלגה שלא נכנסת לבסוף בכנסת.

במובן מסוים זה אפילו פוגע בדימוי העצמי של חלקם, שעדיין מסתובבים המומים. ביחד שרפו שתי המפלגות האלה 256,629 קולות כשרים. עם טיפה יותר תבונה פוליטית המפה הייתה נראית אחרת לגמרי, ומלאכת הרכבת הקואליציה וניהול המדינה הייתה קלה הרבה יותר.

·  כששאלו השבוע בסקרנות בכנסת אם בנט ושקד יגיעו (והם לא), נזכרתי שבעצם שתי המפלגות הבולטות בפיד שלי בזמן הבחירות היו הימין החדש וזהות. המצביעים שלהן מילאו את השיח. לא ראיתי בפיד שום מצביע של ליברמן, למשל. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. פעם אמרו להחליף את העם. היום אולי צריך להחליף מדי פעם את הפיד.

·  מה יהיה עם ההתנהלות התקשורתית של המפלגות החרדיות? חמש שעות רצופות של שידור חי ניהלתי השבוע, ורק בש"ס וביהדות התורה אף ח"כ נרגש לא ניגש למצלמה יחד עם משפחתו. רק אחרי מאמצים של ההפקה הצלחנו לשמוע כמה מילים גם מהם. חבל.

הנה דוגמה לשני ח"כים בש"ס שהם אלמוניים עבור רוב הקוראים, ונדמה לי שיכולים להוסיף הרבה לשיח השבלוני: מיכאל מלכיאלי מירושלים, אבא לשישה, בעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, נשוי לאשת היי־טק. משה ארבל מפתח־תקווה, אבא לחמישה, שירת בפיקוד העורף, תובע צבאי בפרקליטות, בעל תואר שני במשפטים, נכנס לרשימת "הצעירים המבטיחים" של עיתון דה־מרקר. מערכת היחסים בין 16 הח"כים החרדים לבין המיקרופונים והרשתות דורשת תיקון.