המטפחת והמפץ הגאולי

המטפחת עבורי הוא כתר. כתר מלכות של בת מלך. הוא מסמל את זהותי כאשה יהודייה, רעייה לאיש.

ד"ר חנה קטן , ה' באייר תשע"ט

דעות ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: עצמי

הטוויסט הזה במפץ הגאולי הוא מדהים בעיני. ... בחלומות הוורודים ביותר, לא יכלנו להנכיח את כיסוי הראש  טוב יותר מאשר עשה זאת השופט המכובד.

ריבונו של עולם מצעיד את השיח על כיסוי בראש לקדמת הבמה . מסתבר, שה'דוסיות' היא ה'פרה- מודרניזם' בהתגלמותו, הצעד הבא במרוץ קדימה . זה קורה בדיוק בקו הגמר בו ה'פוסט-מודרניזם' כשל והפך לפתטי ומשמעם.

לפני כשנה, פנתה אלי צלמת צעירה מוכשרת במהלך כנס 'בשבע' ובקשה ממני להצטלם לפרויקט צילום של 'פלאש'. נעתרתי לבקשתה הפרטית, פיניתי זמן מרפאה עבורה, ואכן נולדה כתבה, ביחד עם נשים נוספות שצורפו למיזם.

וכך, בתערוכה במוזיאון ישראל, הוצגו תמונות של נשים בכיסויי ראש, ואף בעיתון ה'ארץ' עלתה כתבה בה כיכב כיסוי הראש. לבסוף, קבלתי רגליים קרות, ובקשתי למשוך את תמונתי מהתערוכה הגדולה, אבל ברור לי שהיה פה קידוש ה' ענק.

המטפחת עבורי הוא כתר. כתר מלכות של בת מלך. הוא מסמל את זהותי כאשה יהודייה, רעייה לאיש. הוא תכשיט. הוא הפריט  שאני הכי מחבבת מכל פרטי המלתחה שלי.

גם ביוון העתיקה וברומי נשים נשואות כיסו את ראשן בצעיף ביציאתן לרחובה של עיר. ציורי האמנים הקלאסיים מלאים בנשים עם כיסוי ראש מגוונים- צעיפים, מטפחות, כובעים חרוטיים. המלכה ויקטוריה מופיעה עם מצנפת לראשה. אופנת הכובעים בקרב נשים החלה להיעלם אחרי מלחמת העולם השנייה.. מה שהיה כל כך טבעי ומובן, במשך אלפי שנים אצל נשים משלל תרבויות , כסמל למכובדות ומהוגנות, נעלם ואיננו.

בהיותי כלה צעירה, הפרידה מהשיער הגלוי היה מורכב. אופציות הכיסוי  לראשי היו כאפיות או מטפחות משי מחליקות פשוטות . נכח בהם יותר המוטיב של הכיסוי מאשר המוטיב של הקישוט.

היום כיסוי הראש הפך לתכשיט של ממש.  עם השנים, החלה פריחה אדירה של יצירתיות נשית, שהביאה עמה היצע עשיר של מטפחות ססגוניות-מלופפות, מעוצבות, בנדנות, חלקם מלופפים לגובה כמגדלי אייפל .אין זה כי אם שמחה בנוי של אישה יהודייה צנועה ויפה.

התורה משבחת את יופיין של אמותינו הקדושות- שרה, רבקה, ולאה. אבל היא מבדילה בין אישה שהיא טובת מראה לבין יפת מראה. טובת מראה מתייחס אל היופי הרוחני והמוסרי המאיר בקלסר פנים, הוא החן המראה על האופי. כנגדו, יפת מראה, מציין את היופי החיצוני, שכערך בפני עצמו- הוא חלול ורדוד.

האדרת היופי והנוי  בקדושה הם מסימניו של ימות המשיח. אנחנו מרחיבים את הכלים. חז"ל כותבים שאשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם. כך גם ארץ ישראל, וירושלים- קריה יפהפייה ושהולכת ונבנית. הרב קוק כותב בשבחו של היופי, של האמנות, של התרבות.

כשאני מהלכת עם כיסוי ראש שהוא מרשים, אני מושכת קו בין ריבונו של עולם לבין נשמתי. אני בתו של מלך, מלך מלכי המלכים. ומה טוב חלקי.

לינור אברג'יל בטקס המשואות