יונים יקרים, שלום לכם מאחיכם הניצים
יונים יקרים, שלום לכם מאחיכם הניצים

סבבי ירי הרקטות מעזה לעבר ערי ישראל קיבץ אותנו לשתי מחנות. אנו, 'הניצים', קוראים לתגובה חריפה נגד המחבלים הערבים העזתיים שתוביל ככל הנראה למערכה ממושכת ולכיבוש הרצועה.

אתם, 'היונים', מתנגדים למדיניותנו ומעדיפים תגובה רכה שאך תוריד לעת עתה את גובה הלהבות העזתי.

אנחנו, הניצים איננו ששים אלי קרב. איננו רוצים במלחמות או למצער לא בכאלה שאנו משלמים בהן מחיר דמים יקר. עדיפות עלינו מלחמות היום, אם הן תהיינה קשות פחות מאשר אם הן תתקיימנה מחר.

לא נעלמה מעינינו שתיקתכם באשר לתקיפות הטייסים האמיצים שלנו בסוריה את האויב האיראני ואת מחבלי החיזבאללה. כל עוד איננו מקריבים את חייהם של היקרים לנו מכל, אין זה בראש מעיינכם ובכלל, ובצדק רב.

ההתנגדות הפבלובית שלכם לפעולות צבאיות נובעת ממקום טהור, אין טהור הימנו. אינכם רוצים לשלם בדם, בדם של הבנים שלנו. גם איננו חפצים שדם יישפך, במיוחד כשהדם סמוק, כי הוא הדם שלנו. כמוכם, כמונו, איננו נרדמים בימים אדומים של פרעות ודמים. מקומם של פרחי הפרחים איננו בחיק האדמה, אלא אתנו.

האמרה הכי מזוהה אתנו "הרוצה בשלום ייכון למלחמה" נכתבה ע"י פובליוס וגטיוס הרומאי לפני למעלה מאלפיים וארבע מאות שנה. אך תפיסת העולם שלנו מכילה יותר מכך, על פיה אויבנו הקמים בכל עת להורגנו לא יותרו ולא יניחו לנו, אלא אם יפנימו שתגובתנו נגד פעולותיהם החבלניות תהיה כה עזה עד אשר לא רק שלא תקדם את מטרתם אלא תנחיל להם תבוסה ניצחת. ישראל צריכה להיות חזקה צבאית כדי לשרוד, על כך אין אנו חולקים. אך אין בכך די, רק אם אויבנו ישלמו מחיר בלתי נסבל על תוקפנותם, נוכל להם.

תחושת הספקנות שלכם לא נולדה בריק, הרי ניסינו את הדרך הצבאית פעמים כה רבות ועדיין את נפשנו הם מבקשים. אך אל תתנו לכישלונות העבר להטעות אתכם באשר לכוחה הרב של המערכה הצבאית, ולא רק משום שבכוח הדיבור אי אפשר לשכנע את אויבינו להניח את נשקם שהרי מעטים ממירים את דתם לטובת מילים יפות.

המערכות הצבאיות מהן אתם למדים על כישלון הכוח, התנהלנה בצורה מבישה ומגומגמת. הסתכלו נא על המערכות הצבאיות המוצלחות בהיסטוריה, מהן לִמדו. מלחמת העולם השנייה הביאה לסיומו של עידן המלחמות ביבשת האירופית. הסמכותניים שילמו על המלחמה שפתחו מחיר כבד, הם שילמו באדמה. שטחים נרחבים נקרעו מגרמניה וסופחו למדינות אליהן פלשה.

בני הלאום של אותן מדינות תוקפניות גורשו לגבולות החדשים והמצומקים ולא יכלו עוד להרע. צריבת התבוסה המוחלטת בתודעת הגרמנים יחד עם גירוש בני הלאום הגרמני מהשטחים שסופחו הניבו יציבות הקיימת ביבשת הישנה עד היום.

איננו חייבים לרעות בשדות זרים כדי להדגים את טענתנו. מבצע "שלום הגליל" גדע לחלוטין את שיגור הקטיושות לעבר קריית שמונה והמבצעים "חומת מגן" ו"דרך נחושה" הביאו לעצירה מוחלטת של פיגועי ההתאבדות. ההפצצות הקונבנציונליות המרובות של חיל האוויר האמריקני לא הכניעו את היפנים, רק פצצות הגרעין שהנחילה להם מפלה ניצחת הפכו אותם לרודפי שלום - לפציפיסטים.

אל לנו להמתין שאויבנו יפתחו נגדנו במלחמה, הם עשו זאת מזמן. אזרחי ישראל סובלים יום יום מיידוי אבנים, בקבוקי תבערה, דקירות, רציחות וירי רקטות. אל לנו להמתין להסלמה שהמחבלים ייזמו, הם יעשו זאת כאשר הזמן יהיה נכון עבורם וכאשר הם יהיו מוכנים לקראתה.

את המערכה, אנחנו צריכים ליזום. אליה אנחנו צריכים להיות ערוכים.