המשפטן מסוכן מנבחר הציבור

הרב איתי אליצור , ט"ז באייר תשע"ט

הרב איתי אליצור
הרב איתי אליצור
צילום: עצמי

עורכי הדין יזמו כנס חירום, כנגד המגמה להגביל את סמכותה של הרשות השיפוטית לתפקידה המקורי: לשפוט.

אחד מעורכי הדין טען טענה: אם לא תהיה בקורת על הכנסת, היא עלולה לחוקק חוק שצריך להרוג את כולנו, ולא יהיה מה לעשות נגד זה.

הטענה הזאת מבהירה בדיוק למה חשוב להגביל את כחו של בית המשפט. הלא אם לא יגבילו את כוחו של בית המשפט, הוא עלול לפסוק שצריך להרוג את כולנו, ולא יהיה מה לעשות נגד זה.

ואם נבחן איזו סכנה גדולה יותר, נמצא שהסכנה שבית המשפט יפסוק שצריך להרוג את כולנו, גדולה פי כמה וכמה מהסכנה שהכנסת תחוקק שצריך להרוג את כולנו. (אם כי בשני המקרים מדובר על סיכוי קטן מאד). הכנסת ייצוגית, יודעת מה כוחה, ויודעת שהיא עומדת למבחן פעם בארבע שנים. בית המשפט אינו יודע את גבולותיו.

הוא כבר רגיל לכך שהוא לא חייב דו"ח לאף אחד, ולעניינים רבים כבר מזמן הוא נוהג כאילו כל אזרחי המדינה הם רכושו, והם מסורים בידו לשבט או לחסד. (כמובן: תוך כדי הסברים משפטיים מפולפלים ובנויים לתלפיות, המסבירים למה בית המשפט הוא מגנו, מושיעו ומשגבו היחיד של האזרח. כך דרכו של כל דיקטטור מאז ומעולם).

אבל עוד נקודה מעניינת התבררה תוך כדי הכנס של המשפטנים: השיח המשפטי היום הוא שיח של זכויות. כל כולו מבוסס על ההנחה שלפלוני יש זכות ועליה צריך להגן. לפתע מתברר שהזכות מתבססת על הרגל. למה עורכי הדין סוברים שהשיפוט בכל דבר קטן הוא זכותו של המשפטן? הלא איש לא העניק לו זכות כזאת, הוא לקח אותה לעצמו. פשוט: כי התרגלנו שאת זה עושה השופט, ועכשיו עושקים מאתנו את הזכות המגיע לנו בטבע ובדין מששת ימי בראשית.

אפשר ללמוד מכאן הרבה על יסודות השיח המשפטי, ואידך זיל גמור.