קמפיין הגוועלד
קמפיין הגוועלד

לנוכח הרעיונות שעולים במו"מ הקואליציוני על פיסקת ההתגברות וחוק החסינות פצחה התקשורת בהשפעת השמאל ומערכת המשפט בקמפיין גוועלד צעקני ובוטה.

נשיאת בית המשפט העליון דברה בנירנברג גרמניה על תהליכים מסוכנים עם קישור אסוציאטיבי לתקופות אפילות, כחול לבן יוצאים לרחובות, וכל פוליטיקאי או משפטן מתחרה בשני בהדלקת נרות אזהרה. "הדלקת משואות" מחאתית כנגד השתלטות הימין.

צרמה לי כפסיכולוג הצטרפותו למקהלה של פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אשר כתב במאמר בווינט, שבמידה וחוקים כאלו יעברו מדובר לא פחות ממצב חירום לאומי. זה יותר מסוכן לישראל מאיראן, חיזבאללה, חמאס ועוד אינתיפאדה.

כלשונו, אם זה יקרה "הלכה המדינה",  וישראל תהפוך לטורקיה ובהמשך ללבנון. מבחינה אישית הוא הכריז על כוונתו לרדת מביתו במבשרת ציון, להתעטף בדגל ישראל, ולשכב ולחסום את כביש מספר 1. ואם אמשיך לצטט נראה שמישהו איבד כאן את הצפון, ומדובר באיש מקצוע אשר אמון על התמודדות עם מצבי נפש קשים ומסוגל לשמר על איזון וביקורת המציאות. אז לפני כן אני קורא לו בחזרה "בוא" לא נגזים...תרגע.

ציניקנים  מהימין אשר זוכרים  את ימי ההתנגדות להתנתקות מחבל קטיף, יכולים לומר לו: "welcome to the club". זה בדיוק מה שעשינו כאשר השמאל הנאור, בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז איתרגו  את אריק שרון אשר היה כנגדו תיק חשדות באי היווני וסיריל קרן. בשעתו שכנו בשדות כפר מימון ונתיבות, חסמנו כבישים, אבל אף אחד לא התרגש כאשר היס"מניקים פעלו כפי שפעלו, ואם כך ינהגו כלפי יורם יובל, יש לו ממה להיזהר.

התיק  נגד שרון היה דומה ואף כבד יותר ממה שיש כנגד נתניהו, כדי להסיג את הציבור הדתי לאומי וההתיישבות, ולהשיג מדיניות שמאל שנויה במחלוקת ופוגעת. פגיעה חמורה בחברה הישראלית ושלמותה, שלא לדבר על מדיניות בטחון שגויה אשר את חומרת תוצאותיה חווים יישובי עוטף עזה, הדרום עד המרכז.

בלב שלם ניתן לומר לתקשורת ולשמאל, זה מה שבשלתם והבאתם על עצמכם. זה מעגל הפנים ישראלי, כאשר הגלגל מתהפך, לעתים אתה למעלה ולעתים למטה, וליורם יובל ניתן לומר שמגיע לך ולחבריך שתאכלו את הצפרדעים שמבשילים לכם  השפים מימין, נתן אשל ובצלאל סמוטריץ, ומדובר בדימויים שבחר יורם יובל במאמרו. "מגיע לכם" בשפת הילדים.

ואף על פי כן נכון לימין ולממשלה החדשה בראשותו, לנהוג אחרת מתוך ראייה ארוכת טווח של עתיד המדינה, לפעול במתינות ולהשיג דרך שקולה ומאוזנת להשגת המטרות. רצוי שלא לחקות את שיטות המכבש של שרון, אשר כתש ודרס, בתחילת דרכו את אויבנו, ולמרבה הצער בסוף דרכו את ההתיישבות בפרט והציבור הדתי לאומי ככלל.. חשוב להשתדל לא לגרום לשמאל לאבד את הראש ולהתייאש. עדיין אחים אנחנו.

ההאשמות כלפי נתניהו גורמים לאי נוחות גם אצל אנשים הגונים מימין, אך הפרופורציות הן אחרות.  עדיין תחושת הרדיפה של הפרקליטות ומערכת המשפט כלפיו מטרידים לא פחות, ויש היגיון רב בעיכוב פעולת מערכת המשפט עד להשלמת כהונתו של נתניהו, כראש ממשלה נבחר. דמוקרטיה אמיתית היא קבלת רצון הבוחר אשר ידע  על ההאשמות נגדו, וסבר שהן לא חמורות דיין כדי למנוע את בחירתו. קבלת רצון הבוחר איננה בהכרח רישיון לגנוב ולשחד, אלא ספק הגיוני בחומרת ההאשמות כנגד נתניהו, ואי הטלת ספק ברצון הרע של השמאל להפיל אותו מכהונתו.

לכן לא יקרה כלום למערכות הצדק במדינה אם משפטו ידחה, ואין לדמות פעולה שקולה והגיונית כזו לארדואן וטורקיה. זה ממש לא אומר מתן מחסה לעבריינים, אלא הגנה על אנשי ציבור שחשופים להאשמות שווא מתוך מניעים פוליטיים זרים. המסר הציבורי הנכון הוא הוא הרתעת אנשי ציבור משמוש מופרז בכוחם לטובות אישיות, ונראה  שהוא ייקלט היטב, גם למי שיקבל חסינות והגנה זמנית..

המאבק הציבורי לשינויים במערכת המשפט, בו החלה השרה איילת שקד, הוא חשוב בפני עצמו, ורצוי שאשפי הפוליטיקה והמשפט למיניהם לא יערבו אותה עם בעיות נתניהו. ההתערבות המוגזמת והמוטה של בג"ץ היא מובהקת, ודורשת המשך התיקון, בשלבים, בהדרגה ובסבלנות.