אז למה הלכנו לבחירות?
אז למה הלכנו לבחירות?

האמת היא שלא הלכנו, נדחפנו. לקח זמן עד שהבנו בליכוד שליברמן לא באמת מתכוון להיכנס לקואליציה בראשות נתניהו. גם הח״כים שלו לא ידעו לאן הוא לוקח אותם.

ראינו את זה על פניהם ובשיחות עימם בכנסת. במקביל ניסו להסביר לנו שאם יטילו על מישהו אחר מהליכוד את המשימה להרכיב ממשלה, שאר הסיעות בכנסת יגיבו בחיוב.

זהו בדיוק ההבדל בינינו לבינם. אצלנו בוחרים ראש ורשימה בפריימריז של 120 אלף איש. אצלנו לא מאלתרים ראש רשימה ולא מחלקים רוטציות. בליכוד יש מחויבות לתוצאות. 

כל זה הסתיים ברביעי בלילה. עכשיו לפנינו מערכה פוליטית שצריך להכין במשך שלושה וחצי חודשים כדי לנצח, לא בגדול אלא בענק, ב 17 בספטמבר. נתנפל באהבה על כל הישובים לאורכה ולרוחבה של ישראל. נשכנע שהליכוד בראשות נתניהו זה הכי טוב שיש לבחירות הקרובות ובהפרש ניכר מכל מפלגה אחרת.

בבחירות האחרונות ב  9 אפריל, לפני חודש וחצי, היו 350 אלף מצביעים ישראלים שזרקו בעצם את הפתק שלהם לפח! 7 מנדטים נשארו יתומים, כמעט כולם של גוש הימין. זהו היעד המרכזי שלנו. להביא את כולם אלינו. לא מוותרים על אף אחד. הרי לו כחלון היה עם 5 מנדטים, וליברמן עם 4, היינו במציאות שונה לחלוטין. אז קחו את הסופ״ש הראשון אחרי ההחלטה ללכת לבחירות ונצלו אותו להיות עם המשפחה. החל מהשבוע הבא,  כמו שאומרים בשפתנו: ״הלחין זמרת..״ עכשיו זה מתחיל...

אנו הליכודניקים לא משפילים ראש אלא שועטים בכל הכח לעבר המטרה: לשבור את רף 40 המנדטים. זה בידינו!