ירושלים להמונים
ירושלים להמונים

מידי שנה מצוין יום ירושלים ברחבי מדינת ישראל, בעיקר בטקסים ממלכתיים, עצרות וחגיגות ברחבי ירושלים. אך למרבה הצער, במשך השנים חל פיחות במעמדו של היום, והוא מצוין בעיקר בבירה עצמה.

זהו פספוס גדול. יום ירושלים לא שייך רק לירושלמים. ראוי הוא היום שיחגג בכל רחבי המדינה, זהו יום שיכול לרומם את החברה הישראלית. יש בכוחה של ירושלים להשפיע מערכיה, מקדושתה מייחודיותה ומתרבותה. ירושלים מקפלת בתוכה מטען ערכי ציוני שפורט על מיתרי הרגש היהודי ומעורר את הנשמה. ואולי כאן גם טמונה נקודת הקושי בעיסוק הציבורי ביום זה.

לפני מספר שנים השתתפתי במשלחת מפקדי צה"ל לפולין. השתתפו במשלחת מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים בקבע ובמילואים. מעבר לשאלות ולדיונים הנוגעים בעצם קיומם של המסעות לפולין, נפלה לי התובנה הבאה. נוח לנו כחברה לבנות את התשתית הערכית המשותפת על דברים שבקונצנזוס, בהתרפקות על ההיסטוריה ובעיסוק בשותפות גורל. אך אנו נרתעים מעיסוק בחזון, אנו נרתעים מעיסוק בשותפות הייעוד. בשבוע החינוך היחידי שמקיים צה"ל במסגרת קורסי המ"פים-מג"דים הוא בוחר לעסוק בפולין ולא בירושלים. בעבר ולא בעתיד. בגורל ולא בייעוד. 

האמת היא שהבחירה מובנת, ירושלים טעונה בדעות, רגשות, אמונות ומחשבות שהופכות את העיסוק בה לנפיץ. העיסוק בירושלים, העיסוק בייעוד עלול להוציא אותנו מאזור הנוחות הלאומי, מהקונצנזוס השקט והנעים.

דומני שהגיעה השעה. ממרום 70 שנות קיומה של המדינה הגיע העת לעסוק בשאלות נצח, בשאלות ייעוד ועתיד. על החברה הישראלית שכבר אינה עסוקה בקרבות הישרדות ובמלחמות אין ברירה מוטלת החובה והזכות לעסוק בשאלות העומק, בשאלות המשמעות והייחודיות. 

חגיגות יום ירושלים הן הזדמנות פז עבורינו להציב שאיפות לאומיות גבוהות. ירושלים, עיר הצדק, דורשת מהחברה הישראלית להתקדם ולהנהיג חברת צדק מופתית. ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו, דורשת מהחברה הישראלית את האחדות, זו שאינה מטשטשת גוונים אך עושה את ישראל חברים.

ירושלים, עיר הקודש, מציבה לנגד עינינו את הדרישה לתת מקום לנשמה ולרוח.

במיזם "יחד ירושלים", שמפיק ארגון "זהות" אנו מציינים את יום ירושלים בעשרות ערים ברחבי ישראל. באמצעות שיעורים בבתי ספר, מופעי זמר לקהילה, צעדות והפנינג עירוני, הצגות לילדים ועוד אנו מציינים את היום המיוחד, ומנסים לגעת בעומקו של היום. להתחבר לירושלים ועריכה ברגש, בחוויה, בסיפור ובשיר.